תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ח הלכה ז

משנה: בן סורר ומורה נדון על שם סופו. אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב. שמיתתן של רשעים הנייה להן והנייה לעולם והצדיקים רע להן ורע לעולם. יין ושינה לרשעים הנייה להן והנייה לעולם ולצדיקים רע להן ורע לעולם. פזור לרשעים הנייה להן והנייה לעולם ולצדיקים רע להן ורע לעולם. כינוס לרשעים רע להן ורע לעולם ולצדיקים הנייה להן והנייה לעולם. שקט לרשעים רע להן ורע לעולם ולצדיקים הנייה להן והנייה לעולם: הלכה: בן סורר ומורה כול׳. צפה הקדוש ברוך הוא שסוף זה עתיד לגמר ניכסי אביו ואת ניכסי אמו ויושב לו בפרשת דרכים ומקפח את הבריות והורג את הנפשות וסופו לשכח את תלמודו. ואמרה תורה מוטב שימות זכאי ואל ימות חייב. שמיתתן שלרשעים הנייה להן והנאה לעולם ולצדיקים רע להן ורע לעולם. יין ושינה לרשעים הנייה להן והנייה לעולם ולצדיקים רע להן ורע לעולם. אמר רבי אבהו. ובלבד יין עם רוב שינה. אמר רבי יונתן. ישינים הן קימעא מפני שתהא דעתן מיושבת.