תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה ה

משנה: עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנאמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה. מה היום הזה הולך ואינו חוזר אף הן הולכין ואינן חוזרין דברי רבי עקיבה. רבי אליעזר אומר כיום הזה מה היום מאפיל ומאיר אף הן כשהיה אפלה להן עתידה ליאור להן: הלכה: עשרת השבטים כול׳. עשרת השבטים אין להן חלק לעולם הבא ואינן רואין לעתיד לבוא. מה טעם. וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה. מה היום הולך ואינו חוזר אף הן הולכין ואינן חוזרין דברי רבי עקיבה. רבי שמעון בן יהודה איש כפר אכוס אמר משום רבי שמעון. אם היו מעשיהן כיום הזה אינן חוזרין ואם לאו חוזרין הן. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי לעזר. אם באין הן גירי צדק לעתיד לבוא אנטולינוס בא בראש כולם. מה את שמע מינה. שראו אותו יוצא במנעל פחות ביום הכיפורים. את שמע מינה שכן אפילו יריאי שמים יוצאין בכך. אית מילין אמרין דלא איתגייר אנטולינוס. ואית מילין אמרין שנתגייר אנטולינוס. אנטולינוס אתא גבי רבי. אמר ליה. חמי מיכלתי לי מן ליויתן בעלמא דאתי. אמר ליה. אין. אמר ליה. מן אימר פיסחא לא אוכלתני ומן ליויתן את מיכלתי לעלמא דאתי. אמר ליה. ומה נעביד לך ובאימר פיסחא כתיב וכל ערל לא יאכל בו. הדא אמרה דלא איתגייר אנטולינוס. כיון דשמע כן אזל וגייר גרמיה. אתא גבי רבי. אמר ליה. חמי גזירתי. אמר ליה. בדידי לא איסתכלית מן יומוי ובדידך אנא מסתכלא. הדא אמרה דאיתגייר אנטונינוס. ולמה נקרא רבינו הקדוש. שלא הביט במילתו מימיו. ולמה נקרא שמו נחום איש קדוש קדושים. שלא הביט בצורת מטבע מימיו. אנטולינוס אתא גבי רבי. אמר ליה. צלי עלי. אמר ליה. ישיזבינך מן הדא צינתא. דכתיב לפני קרתו מי יעמוד. אמר ליה. רבי. לית הדא צלו יתיר. כסיתיך תכסה והא צינתא אזלה. אמר ליה. ישזבינך מן הדין שורבא דנפק בעלמא. אמר ליה. הא צלו. כדון תשתמע צלותך. דכתיב ואין נסתר מחמתו. רבי יוחנן אמר. עדתו שליוחנן בן קרח אין להן חלק לעולם הבא. מה טעם. ביי בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם. רבי לעזר ורבי יהודה. חד אמר. לא גלו עד שנעשו ערילים. וחרנה אמר. לא גלו עד שנעשו ממזירים. מאן דאמר. ערילים. למילה ולמצות. ומאן דאמר. ממזירים. מאבותיהם. אמר רבי יוחנן. לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות שלמינים. מה טעמא. בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי. אל גוי המורד אין כתוב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותיהם פשעו בי עד היום הזה. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן. לשלש גליות גלו ישראל. אחת לפנים מנהר סנבטיון ואחד לדפני שלאנטוכיא ואחת שירד עליהם הענן וכיסה אותם. כשם שגלו לשלש גליות כך גלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה לשלש גליות. מה טעם. בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך. וכשהן חוזרין הן חוזרין משלש גליות. מה טעם. לאמר לאסורים צאו אילו שגלו לפנים מנהר סנבטיון. לאשר בחושך הגלו אילו שירד עליהן הענן וכיסה אותם. על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם אילו שגלו לדפנא שלאנטוכיא.