תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה ח

משנה: ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה. אם אין לה רחוב עושין לה רחוב. היה רחובה חוצה לה כונסין אותו לתוכה שנאמר אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה ולא שלל שמים. מכאן אמרו ההקדישות שבה ייפדו ותרומות יירקבו מעשר שני וכתבי הקודש יגנזו. כליל ליהוה אלהיך אמר רבי שמעון אם אתה עושה דין בעיר הנדחת מעלה אני עליך כאלו אתה מעלה עולה כליל לפני. והיתה תל עולם לא תבנה עוד. לא תיעשה אפלו גנות ופרדסים דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר לא תבנה עוד לכמו שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים. ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב ה׳ מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו׳. שכל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם: הלכה: ואת כל שללה תקבוץ כול׳. אמר רבי שמעון. קל וחומר בדברים. מה אם נכסים שאין בהן דעת לא לטובה ולא לרעה ועל ידי שגרמו לצדיקים לדור עם הרשעים אמרה התורה שישרפו. המתכוין להטות את חבירו ומטהו מדרך טובה לדרך רעה על אחת כמה וכמה. אמר רבי לעזר. מוכיח בדבר בלוט שלא ישב בסדום אלא מפני ממונו אף הוא יצא וידיו על ראשו. הדא היא דכתיב מהר המלט שמה. דייך שאת ממלט את נפשך. כתוב בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחו. חיאל מן דיהושפט. יריחו מן דבנימין. אלא מלמד שמגלגלין את החובה על ידי חייב. וכן הוא אומר באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו. [באבירם בכורו לא היה לו מאין ללמד. ובשגוב] הרשע היה לו מאיין ללמד. לפי שרצו לרבות את ממונן נשלטה בהן מאירה והיו מתמוטטין והולכין. לקיים מה שנאמר כדבר יי אלהי ישראל אשר דבר ביד יהושע בן נון. כליל ליהוה אלהיך. ולא ידבק בידך. תני. רבי שמעון בן אלעזר אומר. ולא אותה בנו אלא עיר אחרת בנו. מאחר שהיא נבנית מותר את לישב בה. רבי יוסי ורבי יהושע בן קרחה אומרים. מה תלמוד לומר ובנה את העיר הזאת את יריחו. אלא שלא יבנה עיר אחרת ויקרא שמה יריחו. יריחו ויקרא שמה עיר אחרת. וכן הוא אומר. לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד. לישיבה אין את חוזר. חוזר את לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש את הארץ.