תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה ז

משנה: הכה תכה את יושבי העיר ההוא לפי חרב. החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין אותן. החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב. מיכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדין ושבחוצה לה פליטין ושל רשעים בין מתוכה בין מחוצה לה אובדין: הלכה: הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב כול׳. רבי שמעון אומר. בהמתה. לא בכורות ולא מעשרות שבתוכה. שללה. לא כסף הקדש ומעשר שיני שבתוכה. רבי יוסי בן חנינה בעי. שיער הצדקניות שבתוכה מהו. נישמעינה מהדא. רבי שמעון אומר. בהמתה. לא בכורות ומעשרות שבתוכה. שללה. לא כסף הקדש ומעשר שיני שבתוכה. קדשי עיר הנידחת. רבי יוחנן אמר. אין מועלין בהן. ורבי שמעון בן לקיש אמר. מועלין בהן. מתיב רבי יוחנן לריש לקיש. על דעתך דת מר. מועלין בהן. ניתני. שש חטאות מיתות. אמר ליה. שכן אפילו עולה בדא מתה. רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש. מועלין בהן משום קדשי משומד. ויקרבו. על שם זבח רשעים תועיבה. אמר רבי עוקבה. אוף בהדא איתפלגון. שור שהוא יוצא ליסקל ונמצאו עידיו זוממין. רבי יוחנן אמר. כל הקודם בו זכה. רבי שמעון בן לקיש אמר. ייאוש שלטעות היה. וכן העבד שהוא יוצא ליהרג ונמצאו עידיו זוממין. רבי יוחנן אמר. זכה לעצמו. רבי שמעון בן לקיש אמר. ייאוש שלטעות היה.