תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק א הלכה ז
משנה: אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים ואין בונין עמהם בסילקי גרדון ואיסטדייא ובימה. אבל בונים עמהם בימיסיאות ומרחצאות. הגיעו לכפה שמעמידין בה עבודה זרה אסור לבנותה: הלכה: אין מוכרין להם דובין ואריות כול׳. הא דבר שאין בו ניזקא לרבים מותר. מתניתין דרבי. דתני. הרואה את הנחשים ואת החברים מוקיון מופיון מוליון מילרין מילריה סגילרין סגילריה. הרי זה אסור משום מושב לצים. שנאמר ובמושב לצים לא ישב. וכולן מביאין לידי ביטול תורה. שנאמר כי אם בתורת יי חפצו. העולה לתיאטרון אסור משום עבודה זרה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. בשעה שהן מזבלין אסור משום עבודה זרה. ואם לאו אסור משום ומושב לצים בלבד. העולה לתיאטרון וצווח. אם לצורך הרבים מותר. ואם מתחשד הוא אסור. היושב באיצטדין הרי זה שופך דמים. רבי נתן מתיר מפני שני דברים. משום שצווח ומציל את הנפשות. ומעיד על האשה שתינשא. עבר ובנה. רבי לעזר אמר. מותר. אמר רבי מנא. לא מסתברא כאהין סוברה דלא אסור דהוא חייד כל הדא כיפתא.
