תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק א הלכה ו

משנה: מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים מוכרין. מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין ואל ישנה אדם מפני המחלוקת. ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחים שלמין ושבורין. רבי יהודה מתיר בשבורה בן בתירא מתיר בסוס: הלכה: מקום שנהגו למכור בהמה דקה כול׳. מה ומותר לגדל. אמר רבי בא. כגון מהיר שהוא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל. הוון בעיי מימר. מאן דמר. מותר למכור מותר לגדל. ומאן דמר. אסור למכור אסור לייחד. רבי יונה רבי לעזר בשם רב. ואפילו כמאן דמר. מותר למכור אסור לייחד. מה בין למכור מה בין לייחד. בשעה שמוכרה לו כבהמתו שלגוי היא. בשעה שהוא מייחדה לו כבהמתו שלישראל היא והוא חשוד עליה. מקום שנהגו שלא למכור אין מוכרין. למה. מפני שמוציאה מידי גיזה. הגע עצמך שהיתה עז. מפני שמוציאה מידי בכורה. הגע עצמך שהיה זכר. מפני שמוציאו מידי מתנות. מעתה חיטין אל ימכור לו מפני שמוציאו מן החלה. יין ושמן אל ימכור לו מפני שמוציאן מן הברכה. בכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה. למה. בהמה גסה יש בה חיוב חטאת ובהמה דקה אין בה חיוב חטאת. ואינו חולב ואינו גוזז. אמר. תמן היא מתחייבת. ברם הכא הוא מתחייב. מכיון שהוא מוכרה לו לא כבהמתו שלגוי היא. רבי אמי בבלייא בשם רבנין דתמן. פעמים שמוכרה לו לניסיון והוא מחזירה לאחר ג׳ ימים ונמצא עובד עבודה בבהמתו שלישראל. מעתה לניסיון אסור שלא לניסיון מותר. זו מפני זו. עבר ומכר קונסין אותו. כשם שקונסין לו להלכה כך קונסין לו למנהג. ומניין שקונסין לו למנהג. חד בר נש זבין גמליה לארמאי. אתא עובדא קומי ריש לקיש וקנסיה בדיפלא בגין דיחזר ליה גמלא. אמר רבי יוסי בירבי בון. לסרסור קנס והוו צווחין ליה ברא דמסרסר לארמאי. רבי שמעון בן לקיש כרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. הלוקח בהמה מן הגוי וילדה בכור מעלה עמו בשוייו ונותן חצי דמים לכהן. נתנה לו בקבלה מעלה עמו עד כמה דמים בשוייו ונותן כל הדמים לכהן. וחכמים אומרים. הואיל ואצבע הגוי באמצע נפטרה מן הבכורה. רובה דרבי שמעון בן לקיש מדרבי יודה. מה דמר רבי יודה משום הילכות בכורה. ומה דמר רבי שמעון בן לקיש להילכות בהמה גסה. רבי יהודה מתיר בשבורה. לא אמר רבי יהודה אלא בשבורה שאינה יכולה להתרפות. אמרו לו. והלא הוא מביא לה זכר והוא רובעה והיא יולדת. אמר להן. אף אני לא אמרתי אלא בסוס זכר שאינו יכול להתרפות. אמרו לו. והלא מביא לו נקיבה והיא רובעת ממנו והיא יולדת. רב אבין בשם רבנין דתמן. זאת אומרת שאסור להמציא להן עוברין. תמן תנינן. הלוקח עובר חמורו שלנכרי והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי. והמשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי. לית הדא אמרה שאסור להמציא להן עוברין. אמר ליה. כבר קדמך רב אבין בשם רבנין דתמן. זאת אומרת שאסור להמציא להן עוברין. בן בתירה מתיר בסוס. לא אמר בן בתירה אלא בסוס זכר שהורג בעליו במלחמה. ויש אומרים. שרץ אחר הנקיבות. ויש אומרים. שעומד ומשתין. מה ביניהון. סריס. מאן דאמר. שרץ אחר הנקיבות. אינו רץ. ומאן דאמר. עומד ומשתין. אף זה עומד ומשתין. רבי תנחום בר חייה. לכשיזקין כודנו בריחים. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי הונא. בן בתירה ורבי נתן שניהם אמרו דבר אחד. דתני. הוציא מן הבהמה ומן החיה ומן העופות בין חיים בין מתים חייב. רבי נתן אומר. מתים חייב. חיים פטור. ורבנן אית להון. חייב חטאת. ואינון מתיבין ליה אכן. כשיטתו השיבוהו. כשיטתך שאתה אומר משום שבות. אוף אנא אית לי. לכשיזקין כודנו לריחים. רבי אומר. אומר אני שאסור משום שני דברים. משם כלי זיין ומשם בהמה גסה. ותני כן. חיה גסה כבהמה דקה. מאן תניתה. רבי. דברי חכמים. רבי ביסנא רבי חנן בר בא בשם רב. חיה גסה כבהמה גסה.