תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק ב הלכה ו

משנה: המורייס והגבינה ותירייקי של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה: הלכה: המורייס והגבינה כול׳. יין למורייס רבי מתיר. רבי לעזר בירבי שמעון אוסר. לפיכך אם עבר ונתן רבי אוסר לזרים. רבי לעזר בירבי שמעון מתיר לזרים. רבי מנא בר תנחום בעי. כדברי מי שהוא מתיר לזרים. ומורייס הגוי למה הוא אסור. רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא. משום תבשילי גוים. והתני. אומן מותר. שאינו אומן אסור. אומן מותר לא בשאינו מבושל. ודכוותה שאינו אומן אסור אף על פי שמבושל. מאי כדון. את שהוא ליטול את הזוהמא מחמת עבודה זרה אסור. הדא אמרה. הנאת עבודה זרה אסורה והנאת תרומה מותרת. אמר רבי יוחנן בר מדייא. כדברי מי שהוא אומר אומן מותר ובלבד ביודעו. ורבי יוחנן ורבי לעזר. חד אמר. מפני שממעטו ממידתו. וחד אמר. מפני שממעטו משותיו. ולא ידעין מאן מר דא ומאן מר דא. מן מה דמר רבי יוחנן. מחלפה שיטתה דרבי יודה. ומר רבי לעזר. אינה מחלפת. תמן בכהן והכא בבעלים. הוי דרבי יוחנן דו אמר. מפני שממעטו משותיו.