תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק ה הלכה ז
משנה: היה אוכל עמו על השולחן והניח לפניו לגין על השולחן ולגין על הדולפקי והניחו ויצא מה שעל השולחן אסור ומה שעל הדולפקי מותר. ואם אמר לו הוי מוזג ושותה אף שעל הדולפקי אסור. חביות פתוחות אסורות סתומות כדי שיפתח ויגוף ותיגוב: הלכה: היה אוכל עמו כול׳. הוון בעיין מימר. מה שעל השולחן אסור בתוך פישוט ידיים. ומה שעל הדולפקי מותר חוץ מפישוט ידיים. ולא כן אמר רבי בא בשם רב ששת. כשם שנתנו פישוט ידיים בטהרות כך נתנו פישוט ידיים ביין נסך. אלא כיני. מאן דאמר. מה שעל השולחן אסור. בתוך פישוט ידיים. ומה שעל הדולפקי מותר. ובלבד חוץ לפישוט ידים.
