תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק ה הלכה ח
משנה: בולשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות וסתומות מותרות. בשעת מלחמה אילו ואילו מותרות לפי שאין פנאי לנסך: הלכה: בולשת שנכנסה לעיר כול׳. בשעת השמד הכל אסור. שאי איפשר שלא היה שם ישראל שלא עבדה על כורחו. הדא אמרה. עבודה זרה שעבדה ישראל אינה בטילה לעולם. אמר רבי יוסי. ואת שמע מינה. עבודה זרה שעבדה ישראל על כורחו אינה בטילה לעולם. אמר רבי יוחנן. לית כאן אסורות אלא מותרות. אמר רבי זעירא. אית כאן אסורות. דאין מטה ביה הוא מודע ליה. ואין לא מטה ביה לא מודע ליה דלא יהא שלים ליה טיבו. רבי אמי בשם רבי יוחנן. בשלום בולשת ובמלחמת בולשת. חיויא מי פרי בתריה נפל לגובא. אתא עובדא קומי רבנין ואכשרון. אמרין. אין פנאי להטיל אירס.
