תלמוד ירושלמי עירובין פרק ב הלכה ח

משנה: אמר רבי אלעאי שמעתי מרבי אליעזר אפילו היא כבית כור. וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו אבל להן מותר. וכן שמעתי ממנו שיוצאין בערקבנין בפסח וחיזרתי על כל תלמידיו וביקשתי לי חבר ולא מצאתי: הלכה: פיס׳. אמר רבי אלעאי שמעתי מרבי ליעזר. רבי אבהו בשם רבי אלעזר. במתלקטת סאתים מבית כור היא מתניתא. וכן שמעתי ממנו. אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב. ביתו אסור. תמן רבנן. ברם הכא רבי אליעזר. רבנן אמרי. אדם מבטל רשות ביתו ואין אדם מבטל רשות חצירו. רבי אליעזר אומר. כשם שאדם מבטל רשות ביתו כך מבטל רשות חצירו. על דעתיה דרבי אליעזר ייעשה כאכסנאי ויהא מותר. רבי חייה בר אדא בשם רבי שמעון בן לקיש. קנס קנסו רבי אליעזר. רבי שמי בעי. דבר מדבריהן קונסין לו בשוגג כרבי ליעזר. רבי בא בריה דרב פפי בעי. אמר. הריני מבטל רשות ביתי. אוף רבנן מודיי. אמר. הריני מבטל רשות חצירי. אוף רבי ליעזר מודה. וכן שמעתי ממנו שיוצאין בערקבנין בפסח. הוינן סברין מימר. בערקבנין. אשכח תני. על כולהן.