תלמוד ירושלמי עירובין פרק ג הלכה ט

משנה: ועוד אמר רבי יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב הראשון ואוכלה בשני וכן ביצה שנולדה בראשון תיאכל בשני ולא הודו לו חכמים: הלכה: ואומר. אם יום טוב היום. יבטלו דבריי ויקרא שם למעשרותיו ואינו אוכלן. ובשיני קורא שם למעשרותיו ואוכלן. מחלפה שיטתיה דרב. תמן איעבד לה קדושה אחת. וכא איעבד לה שתי קדושת. תמן קדושה אחת ארוכה היא. ברם הכא אחת קודש ואחת חול. מחלפה שיטתיה דרבנן. תמן עבדין לה שתי קדושות. וכא אינון עבדין ליה קדושה אחת. תמן יום טוב אצל שבת כחול אצל שבת. ברם הכא שניהן שוין. מודין חכמים לרבי יודה בשני ימים טובים שלראש השנה שהן מתקנת נביאים הראשונים. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. בני אמי נחרו בי וגו׳. מי גרם לי להיות נוטר את הכרמים. על שם כרמי שלי לא נטרתי. מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא. על שלא שמרתי יום אחד בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים. ואיני מקבלת שכר אלא על אחת. מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריא. על שלא הפרשתי חלה אחת בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים. ואיני מקבלת שכר אלא על אחת. רבי יוחנן קרי עליהון. גם אני נתתי להם חוקים לא טובים. רבי אבהו אזל לאלכסנדריאה ואטעינון לולבין בשובתא. שמע רבי מי מר. מן מי יכול להון רבי אבהו בכל שתא. רבי יוסי מישלח כתיב להון. אף על פי שכתבנו לכם סדרי מועדות. אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש.