תלמוד ירושלמי עירובין פרק ד הלכה ה
משנה: מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה יש לו אלפיים אמה לכל רוח דברי רבי יוחנן בן נורי. וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות. רבי אלעזר אומר הוא באמצען. רבי יהודה אומר לאי זה רוח שירצה. ומודה רבי יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו: הלכה: פיס׳. מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה כול׳. רבי זעירא בשם רבי חסדיי. טעמיה דרבי יוחנן בן נורי. מאחר שאילו היה ער היה קונה שביתה. ישן לא קונה לו שביתה. אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח. רבי יודה אומר. ואפילו ער ולא קנה לו שביתה. אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח. אתייא דרבי יודה כרבי יוחנן בן נורי. (ודרובא כדרבי יוחנן בן נורי.) דרבי יוחנן בן נורי אמר. אחר שאילו היה ער היה קונה לו שביתה. היה ער ולא קנה לו שביתה אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח. רבי חונה אמר. רב נחמן בר יעקב בעא. גר שטבל לאחר שהאיר המזרח. מאחר שאילו היה ער היה קונה לו שביתה. מה אמר כא רבי יוחנן בן נורי. נישמעינה מן הדא. דמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי יוחנן בן נורי. בירר לו מבעוד יום חוזר בו מבעוד יום. משחשיכה חוזר בו משחשיכה. ברר לו מבעוד יום וקדש עליו היום. נישמעינה מן הדא. לא יכנס. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. יכנס. לא על הדא אמרת אלא על רישיה דפירקא. מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה. איתאמרת עליה. אמר רבי בון. מודה רבי יודה שאם ברר לו שאינו יכול לחזור בו.
