תלמוד ירושלמי עירובין פרק ד הלכה ו
משנה: היו שנים מקצת אמותיו של זה לתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו מתוך של חבירו. היו שלשה והאמצעי מובלע בינתיים הוא מותר עמהן והן מותרין עמו. ושנים החיצונים אסורין זה עם זה. אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים. עירבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו: הלכה: פיס׳. היו שנים. מקצת אמותיו שלזה כול׳. אף על גב דרבי חנניה בן אנטיגנס פליג על רבנין באמות. מודה הוא הכא בעיבורי עיירות.
