תלמוד ירושלמי עירובין פרק ה הלכה ז

משנה: אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה. ואנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה. או בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. רבי עקיבה אומר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה: הלכה: פיס׳. אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה כול׳. כיני מתניתא. אנשי עיר גדולה מהלכין את כל העיר קטנה. אנשי העיר קטנה אינן מהלכין את כל עיר גדולה. כיצד. לית כאן כיצד. עיר מהו שתעלה ממידת אלפיים. אמר רבי חזקיה רבי סימון בשם רבי יוחנן. אין עיר עולה ממידת אלפיים. אמר רבי אלעזר. עיר עולה ממידת אלפיים. בראשונה היו בני טיבריא מהלכין את כל חמתה. ובני חמתה אינן מגיעין אלא עד הכיפה. ועכשיו בני חמתה ובני טיבריא עיר אחת היא. אמר רבי ירמיה. מעשה ברועה אחד זקן שבא ואמר לפני רבי. זכור אני שהיו בני מגדל עולין לחמתה ומהלכין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה הסמוכה לגשר. והתיר רבי שיהו בני מגדל עולין לחמתה ומהלכין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה עד הגשר. ועוד התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתה ועולין לגדר. ובני חמתה אינן עולין לגדר. אמר רבי מנא. מפני הרשויות. אמר רבי יוסי בירבי בון. לא מן הטעם הזה אלא בגין דתנינן. אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה. ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי חנינה. מה פליגין. בשנתנו עירובן בפלטיא. אבל אם נתנו עירובן בבתים אף רבי עקיבה מודה. רבי בא בריה דרבי פפי בעי. היתה עיר שעירבה ונתנו עירובן בפלטיא לא כמי שנתנו עירובן בבתים. עיר שחרבה. רבי לעזר אומר. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. שמואל אמר. אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. הנותן עירובו בדיר או בסהר מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין. עיר חדשה מודד מן הבתים וישנה מודד מן החומה. אי זו היא חדשה ואי זו היא ישנה. רבי זעירא בשם רב חסדאי. בנה בתים ואחר כך בנה חומה. זו היא חדשה. בנה חומה ואחר כך בנה בתים. זו היא ישנה. רבי זעירא אמר. בין זו ובין זו חדשה. ואי זו היא ישנה. כל שהיו בה דיורין וחרבו. רבי זעירא בדעתיה. דאיתפלגון. בנה תשעה לשם קרפף ואחד לשם דייר. אמר רבי לעזר. ואפילו בנה את העשירי לשם דייר. הרי הוא כדירה.