תלמוד ירושלמי עירובין פרק ה הלכה ח

משנה: אמר להן רבי עקיבה אי אתם מודין לי בנותן את עירובו על פי המערה שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין אבל בזמן שיש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. נמצא קל בתוכה מעל גבה. ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה שאפילו סוף מידתו כלה במערה: הלכה: פיס׳. אמר להן רבי עקיבה אי אתם מודין לי כול׳. רבי יעקב בר אחא בשם רבי אלעזר. קל הוא הקונה שביתה בקרפף מן הנותן עירובו בקרפף. הקונה שביתה בקרפף מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה. הנותן עירובו בקרפף אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי זעירא בעי. אמר. תקנה לי שביתה בקרפף. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל. מחלוקת רבי מאיר ורבי יודא. רבי מאיר אומר. עיקר עירוב בככר. בנותן עירובו בקרפף אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי יודה אומר. עיקר עירוב ברגליו. באומר. תקנה לי שביתה בקרפף מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. גג המגדל נידון כעיר. גג המערה נידון כשדות. מה. דיורין ממש. או אפילו ראויה לדיורין. מן מה דמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי חנינה. את רואה אותה כילו מליאה מים וטיט. הדא אמרה אפילו ראויה לדיורין. אמר רבי יצחק בירבי אלעזר. הדא אמרה עיר שיש לה שני פתחים. אם יש בין זה לזה ארבעת אלפים אמה חסר אחת. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. ארבעת אלפים אמה. אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. אמר רבי בא. אסברי רבי זעירא. אין יתן סנדלוי הכא הוא אתא ברא ונסי לון. אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון. מה בין אתי ברא ומה בין אתי ברא. מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר. רבי אחא בשם רב חיננא אם היתה גגה שלמערה ארבעת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. על גבי חומה אפילו כמה מותר. אם היה גגה שלמערה ששת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה על ידי ניבריות. אחרי הגגין מהן. רבי יוסה בשם רבי יעקב בר אחא רבי אינייא בר פזי בשם רבי יהודה רבי אחא מטי בה בשם שמואל. אחורי הגגים מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים. רבי מאיר אמר. מטלטלין בהן עד בית סאתיים. אמר רבי יוסי בירבי בון. מילתיה דרב פליגא עלוי. דתנינן תמן. כל גגות העיר רשות אחת. שמואל אמר. עד בית סאתים. רב אמר. מטלטלין בהן ואפילו כור אפילו כוריים. היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה.