תלמוד ירושלמי עירובין פרק ז הלכה ג
משנה: חריץ שבין שתי חצירות עמוק עשרה ורחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד אפילו מלא קש או תבן. מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים: הלכה: פיס׳. הא תבן לבטלו לא ביטל. מתניתא דלא כרבי יוסי. דרבי יוסי אמר. תבן וביטלו מבוטל. רבי יוסי בירבי בון בשם רב חסדא. דברי הכל היא. ומה דמר רבי יוסי. בשבללו בעפר. יש תבן שהוא כעפר ועפר שהוא כתבן. תבן שאין עתיד לפנותו הרי הוא כעפר. ועפר שעתיד לפנותו הרי הוא כתבן. דבית רבי ינאי אמרי חיפהו מחצליות ביטל. איתא חמי. מילהו מחצליות לא ביטל. חיפהו מחצליות ביטל. מילהו חריות צריכה. רבי זריקן רבי אמי בשם ריש לקיש. ואפילו רוק.