תלמוד ירושלמי עירובין פרק ז הלכה ו

משנה: כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר הרי זו לכל בני המבוי ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים ועל ידי אשתו. אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו: הלכה: פיס׳. תני. אין מזכה להן בחבית שבמרתף. אמר רב הושעיה. שמא ישכח וישתנה. מה נן קיימין. אם בגדולה. זכה בסימנין. אם בקטנה. הקטן זכה. אמר רבי יודן בר שלום קומי רבי יוסי. תיפתר כמאן דמר. הקטן תורם. אמר ליה. ואפילו כמאן דמר. אין הקטן תורם. הקטן זכה. על דעתהון דרבנין דתמן ניחה. תמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב. כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור ונוטלו המוצא בידו כמוצא לאשפה דמי. אגוז ונוטלו צרור ומשליכו גזילו גזל מפני דרכי שלום. אגוז וצרור ונוטלו ומצניעו ומביאו לאחר זמן גזילו גזל גמור. זכה לעצמו אבל לא לאחרים. רב הונא אמר. כשם שזכה לעצמו כך זוכה לאחרים. הכל מודין שאין מתנתו מתנה. דכתיב כי יתן איש. מתנת איש מתנה. מתנת קטן אינה מתנה. דברי חכמים. רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן רבי יעקב בשם רבי יוחנן. לעולם אין גזילו מחוור עד שיביא שתי שערות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הדא דאת אמר. להוציא ממנו בדין. אבל לקרבן ולשבועה כל עמא מודיי עד שיביא שתי שערות. ברם כרבנן דהכא רבי יוסי בעי. מעתה אף לעצמו לא יזכה. דכתיב אל רעהו. עד שיהא כרעהו. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק. ירדו לה בשיטת הפייוטות. דתנינן. הפייוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין. והא תנינן. אבל אין מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים. ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים. מפני שידן כידו. רבנין דקיסרין אמרין. כאן בשיש דעת לתינוק. כאן בשאין דעת לתינוק. תמן תנינן. השואל פרה ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו… ומתה פטור. לית הדא אמרה שהעבד מזכה מרבו לאחר. אמר רבי לעזר. תיפתר בעבד עברי אמר רבי יוחנן. ואפילו תימר בעבד כנעני. תיפתר באומר לו. פתח לה ובאה מאיליה. ותני כן. הנהיגה המשיכה קרא לה ובאת נתחייב לשלם כשואל. רבי זעירה שמע לה מן אבל אין מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו. לית הדא אמרה שאין העבד זוכה מרבו על אחר. תיפתר כרבי מאיר דאמר. יד עבד כיד רבו דמי. והא תני. אשתו. אית לך מימר דרבי מאיר עבד יד אשה כיד בעלה. רבי חנניה בשם רבי פינחס. תיפתר כהן תנייא. דתניא. אשתו אינה פודה לו מעשר שיני. רבי שמעון בן אלעזר בשם רבי מאיר. אשתו פודה לו מעשר שיני. דהן תנייא עבד רבי מאיר יד עבד כיד רבו ולא עבד יד אשה כיד בעלה.