תלמוד ירושלמי עירובין פרק ח הלכה ד
משנה: הנותן את עירובו בבית שער באכסדרה ומרפסת אינו עירוב והדר שם אינו אוסר עליו. בבית התבן בבית הבקר בבית העצים בבית האוצרות הרי זה עירוב והדר שם אוסר עליו. רבי יהודה אומר אם יש שם תפוסת יד של בעל הבית אינו אוסר עליו: הלכה: פיס׳. רבי יהודה בשם רב. הדא דאת מר בבית שער שליחיד. אבל בבית שער שלרבים הרי זה עירוב והדר שם אוסר עליך. דבי רבי ינאי אמרי. אפילו יתד לתלות בה מנעלו. רבי בא בר חיננא אמר. אפילו נשתות אפילו טבלא. רב אמר. ובלבד דבר הניטל בשבת. אמר רבי בא. מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנגולין לפנים מביתו שלחבירו. נכנס שלא ברשותו. אתא עובדא קומי רב. אמר. כיון שזקוק ליתן לפניהן מים כמי שהוא דבר הניטל בשבת. רבי יעקב בשם שמואל. תלמידוי דרבי יוחנן סלקון לעכברי וסמכון על הדא דרבי ינאי. חזקיה לא אמר כן אלא רבי חייה רבי אסי ורבי אמי סלקון לעכברי ושמעון מן דבית רבי ינאי. הלכה כרבי יודה.
