תלמוד ירושלמי עירובין פרק ט הלכה ב

משנה: גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור. חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה. הלכה: גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור. מתניתין באותו הגג. אבל בגג אחר אסור. בשאינו שוה. אבל אם היה שוה מותר. מתניתין פליגא על שמואל. חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה. ויטלטלו בה עד מקום מחיצות. חברייה אמרין קומי רבי יוסי בשם רבי אחייה. מה דמר שמואל. בשבת זו. מה דהיא מתניתין. בשבת הבאה. מה נן קיימין. אם בשעירבו עירוב אחד. בין בשבת זו בין בשבת הבאה יהו מותרין. אם בשלא עירבו כל עיקר. בין בשבת זו בין בשבת הבאה יהו אסורין. מה דהוה עובדא הכי הוה עובדא. אמר רבי בון בר כהנא קומי רבי לא. בשיעירבה זו בפני עצמה וזו בפני עצמה. אפילו כן הגדולה מותרת. שנפרצה במלואה. וקטנה אסורה. שלא נפרצה במלואה.