תלמוד ירושלמי עירובין פרק י הלכה ו

משנה: לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים. ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת. קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה טפחים מן הצינור ומכל מקום שותה: הלכה: פיס׳. ניחא ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים. ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אין פיו למעלה מעשרה טפחים. שנייא היא שמתגלגלין ויורדין. תני. גמל שראשו ורובו מבפנים מלעיטין אותו מבפנים. מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ. ניחא מבפנים מלעיטין אותו מבפנים. מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ אין פיו למעלה מעשרה טפחים. רבי יוסי בירבי בון מחלפה שמועתיה. לא כן אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי חנינה. שכל שלשה ושלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה. תיפתר ביוצא חוץ לשלשה שאין בו רוחב ארבעה. נעץ קנה והקיפו מחיצה וזרק מרשות הרבים לתוכו. רבי יצחק בן אלעזר אומר. כמחלוקת. התיב רבי יודן. והתנינן. היתה עומדת בראש הגג וזרקו לה. כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת. אמר רבי אלעזר. מתניתא אמרה בגג שיש לו מעקה והוא שירד לאויר מעקה. ושאין לו מעקה שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג. שכל שלשה הסמוכין לגג כגג הן. אמר רבי חייה. וכן בגת לעניין מעשר. רבי יהודה אומר. דרבי מאיר היא. דאמר. את רואה את הכותל כגמוס. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. דברי הכל במשתפע עשרה טפחים מתוך שלש. רבי יוסי בעי. אם במשתפע עשרה טפחים מתוך שלש. כגג הן. מה נן תמן שאינו צריך ניחא את אמר עד שינוח. כאן שצריך ניחא לא כל שכן. אמר רבי חנינא קומי רבי מנא. מכל מקום לא נח. אמר ליה. מכיון שאין בו רוחב ארבעה אפילו נח כאילו לא נח.