תלמוד ירושלמי עירובין פרק י הלכה יב

משנה: קושרין נימין במקדש אבל לא במדינה אם בתחילה כאן וכאן אסור. חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה אם בכלי כאן וכאן אסור: הלכה: פיס׳. קושרין נימא במקדש אבל לא במדינה. אמר רבי יוסי בירבי בון. דרבי שמעון בן אלעזר היא. דתני רבי שמעון בן אלעזר. נימא שבכינור שנפסקה וקשרה היא אינה משמעת את הקול אלא משלשל מלמעלן ועונב מלמטה. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר. הכהנים והלוים וישראל וכלי שיר מעכבין את הקרבן. חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה. תמן תנינן. חתיכת יבלתו אין דוחין. והכא את אמר הכין. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בשם רבי פדת. מפני קילקול פייסות. אמר רבי. והן שהפיסו. אמר רבי שמעון בן לקיש בשם לוי סובייה. בין בנפרכת בין בשאינה נפרכת. רבי שמעון בן יקים אמר. כאן בלחה כאן ביבישה. רבי יוסי בן חנינא אמר. כאן ביד כאן בכלי. אתיא דרבי שמעון בן יקים כבר קפרא. ודרבי יוסי בן חנינה כרבי יוחנן. דתני. כל המקלקלין פטורין חוץ ממבעיר והעושה חבורה. בר קפרא אמר. אפילו אינו צריך לדם אינו צריך לאפר. אמר רבי יוחנן. והוא שיהא צריך לדם או לאפר. רבי אחא רבי חנינה בשם רבי יוחנן. כאן וכאן בלחה אנן קיימין. והוא שיהא צריך לדם.