תלמוד ירושלמי ערלה פרק ב הלכה ו

משנה: שאור שלחולין ושלתרומה שנפלו לתוך עיסה לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ הצטרפו וחימיצו רבי ליעזר אומר אחר האחרון אני בא. וחכמים אומרים בין שנפל איסור בתחילה בין בסוף לעולם אין אוסר עד שיהא בו כדי לחמץ. יועזר איש הבירה היה מתלמידי שמי ואמר שאלתי את רבן גמליאל הזקן עומד בשער המזרח ואמר לעולם אין אוסר עד שיהא בו כדי לחמץ. הלכה: תמן תנינן יין נסך אסור ואוסר כל שהוא. חזקיה אמר כוס שמזגו מן האיסור ומן ההיתר ונפל איסור בסוף איסור היתר בסוף היתר. אמר רבי שמואל בר רב יצחק דרבי ליעזר היא. דרבי ליעזר אמר אחר האחרון אני בא. אמר רבי ירמיה חומר הוא ביין נסך. רבי יוסי בעי אם חומר הוא ביין נסך אפילו נפל היתר בסוף יהא אסור. רבי יסא בשם רבי יוחנן כוס שמזגו מאיסור ומהיתר את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אם יש בו בנותן טעם אסור ואם לאו מותר. אמר רבי הושעיה והוא שנפל ההיתר בסוף. רבי אימי בשם רבי יוחנן לא שנייא בין שנפל איסור בתחילה והיתר בסוף להתיר בתחילה ואיסור בסוף. אפילו מים ויין אפילו נמזג כל צורכו מן ההיתר את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אם יש בו בנותן טעם אסור ואם לאו מותר. אמר רבי זעירא הדא דאת אמר וכולה תינויין היך עבידא. רבי יוסי בירבי בון רבי אבהו בשם רבי יוחנן צלוחית שליין נסך שנפלה לתוך חבית שליין וחזרה ונפלה לתוך הבור שלמים את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אם יש בו בנותן טעם אסור ואם לאו מותר. עד כדון בשנפלו זה אחר זה. נפלו שניהן כאחת מה אמרת בה. רבי ליעזר אמר נשמעינה מן הדא אימתי חמיצן שלכותים מותר לאחר הפסח. שלבעלי בתים אחר שלש שבתות שלאפייה. ושלנחתומין בכרכים לאחר שלשה ימים. ושלנחתומין בכפרים לאחר שלשה תנורים. רבי שמעון בן אלעזר אומר אף כשאמרו של בעלי בתים אחר שלש שבתות שלאפייה. והוא שיהא אדם גדול או שהיה משיא את בנו ואפה שלשה תנורים בשבת אחת זה אחר זה וזה אחר זה מותר. ואף כשאמרו שלנחתומין בכרכין לאחר שלשה ימים והוא שנדחק ואפה שלשה תנורים ביום אחד זה אחר זה וזה אחר זה מותר. תני רבי שמעון אומר ואף כשאמרו שלנחתומין בכפרים לאחר שלשה תנורין. אסור עד שלשה ימים אסורין שמשחרית הוא כורה לו שאור לכל אותו היום. אותה העיסה שנייא לא מאיסור ומהיתר היא מתחמצת. ומר רבי ירמיה בשם רבי שמעון בן לקיש מאן תנא חמיצן של כותים רבי ליעזר. ואמר רבי יוסי לרבי חנינא ענתנייא נהור אתית אמר את ורבי ירמיה בשם רבי שמעון בן לקיש מאן תנא חמיצן שלכותים רבי ליעזר. ואנן לי נן אמרין כן. אלא רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש ירדו לחמיצן שלכותין כרבי ליעזר. ועוד מן הדא דאמר רבי חנינא בריה דרבי אבהו אבא הוה ליה עובדא שלח שאל לרבי חייה ולרבי יסא ולרבי אימי ואורין ליה כרבי ליעזר. מה כיחידייא מוריי. לא משום שירדו לחמיצן של כותים כרבי ליעזר. אמר רבי מנא קומי רבי יסא היך מה דתימר תמן הלכה כרבי ליעזר. וכא הלכה כרבי ליעזר. אמר ליה ולכל דבר.