תלמוד ירושלמי ערלה פרק ב הלכה ה

משנה: תבלין שנים ושלשה שמות ממין אחד או משלשה אסור ומצטרפין. רבי שמעון אומר שנים ושלשה שמות ממין אחד או שני מינין משם אחד אין מצטרפין. הלכה: ניחא שני שמות ממין אחד שני מינין משם אחד. רבי אבהו בשם רבי לעזר במיני מתיקה שנו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן שלשה נותני טעמים הן. כל שההדיוט טועמו ואומר קדירה זו אינה חסירה ונפל זו היא נותן טעם לשבח מותר. ואפילו אמר תבלין פלוני יש בקדירה זו. זו היא נותן טעם לפגם מותר. וכל שהאומן טעמו ואומר תבלין פלוני יש בקדירה. זה הוא נותן טעם לפגם אסור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין משערין אותן כילו בצל כילו קפלוט. עד כדון דבר שדרכו להשתער בבצל ובקפלוט. דבר שאין דרכו להשתער בבצל ובקפלוט במה אתה משערו. הכמון במה את משערן. אמר רבי יודן לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי לעזר במיני מתיקה שנו. מיני מתיקה על ידי שדרכן להשתער בבצל ובקפלוט משערין אותו כילו בצל כילו קפלוט. שאר כל האיסורין על ידי שאין דרכן להשתער בבצל ובקפלוט משערין אותן במינן. הכמון משערין אותו במינו. רבי מנא לא אמר כן אלא לא כן אמר רבי אבהו אמר רבי לעזר במיני מתיקה שנו. מיני מתיקה על ידי שטעמן שוה משערין אותן כילו בצל כילו קפלוט. שאר כל האיסורין על ידי שאין טעמן שוה אין משערין אותן כילו בצל כילו קפלוט. הכמון צריכה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל נותני טעמים אין לוקין עליהן עד שיטעום טעם ממשו שלאיסור. התיב רבי חמא בר יוסי קומי רבי יוחנן הרי בשר בחלב הרי לא טעם ממשו שלאיסור ואת אמר לוקה. וקבלה. מהו וקבלה. כאינש דשמע מיליה דבעל דינא קבלה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל נותני טעמים אין לוקין עליהן חוץ מנותני טעם של נזיר. אמר רבי זעירא כל נותן טעם אין לוקין עליהן עד שיטעום טעם ממשו של איסור ובנזיר אפילו לא טעם טעם ממשו שלאיסור. אמר רבי בא בר ממל כל נותני טעמים אין איסור והיתר מצטרפין. ובנזיר איסור והיתר מצטרפין. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי זעירא. כזית יין שנפל לקדירה אכל ממנה כזית פטור עד שיאכל את כולה. על דעתיה דרבי בא בר ממל כיון שאכל ממנה כזית חייב. מתניתא מסייעא לרבי בא בר ממל. ממשמע שנאמר וכל משרת ענבים לא ישתה וכי מה הניח הכתוב שלא אמרו. אלא לפי שנאמר מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל. מיין ושכר יזיר. מה תלמוד לומר וכל משרת ענבים לא ישתה. אלא שאם שרה ענבים ושרה פיתו בהן ויש בהן כדי לצרף בהן כזית חייב. מיכן אתה דן לכל איסורין שבתורה ומה אם היוצא מן הגפן שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה. ויש לו היתר אחר איסורו עשה בו טעם כעיקר. שאר כל האיסורין שבתורה שאיסורן איסור עולם ואיסורן איסור הנייה. ואין להן היתר אחר איסורן אינו דין שנעשה בהן את הטעם כעיקר. מיכן למדו חכמים כל נותני טעמים שיהו אסורין. וקשיא על דרבי זעירא. בכל אתר אמר עד שיטעום וכה את אמר אפילו לא טעם.