תלמוד ירושלמי ערלה פרק ג הלכה ו
משנה: נתפצעו האגוזים נתפרדו הרימונים נתפתחו החביות נחתכו הדלועים נתפרשו הככרות יעלו באחד ומאתים. הלכה: נפלו ואחר כך נתפצעו בין שוגג בין מזיד לא יעלו דברי רבי מאיר. רבי יודה אמר בין שוגג בין מזיד יעלו. רבי יוסי אומר שוגג יעלו מזיד לא יעלו. מה טעמא דרבי מאיר. קנסו בשוגג מפני מזיד. מה טעמא דרבי יודה. כבר קנסו בידו. מה טעמא דרבי יוסי. כיי דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר. מזיד אסור. רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה היו לפניו מאה וחמשים חביות. נתפתחו מאה מותרות. חמשים אסורות. והשאר לכשיפתחו יהו מותרות. אמר רבי זעירא לא אמרו אלא לכשיפתחו הא לפתח לכתחילה אסור. דבי רבי ינאי שאלין. דלעת שלקה בבית אביה מהו שתטבול למעשרות. לוי שאל מהו שתטמא טומאת אוכלין. שלקה במחותכת היא. מילתיה דשמואל אמר שהיא מטמא טומאת אוכלין. ואמר רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל. תאנים וענבים שצמקו באביהן מטמאין טומאת אוכלין. והרודה מהן בשבת חייב משום קוצר. נתפרסו ככרות. מתניתא דרבי עקיבה. דרבי עקיבה אמר אף ככרות של בעל הבית.
