תלמוד ירושלמי פאה פרק ב הלכה א

משנה: ואילו מפסיקין לפיאה הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים ושביל היחיד ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים. הבור והניר וזרע הקוצר לשחת מפסיק דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אינו מפסיק אלא אם כן חרש. הלכה: ואילו מפסיקין לפיאה. שנאמר שדך. ובלבד שלא יוציא משדה לחבירתה. ואינו מחובר. ואין תימר מחובר הוא אפילו שדה האילן מפסיק. דתנינן תמן הכל מפסיק לזרעים ואינו מפסיק לאילן אלא גדר. הא גדר מחובר ואינו מחובר. אין תימר מחובר אפילו שער כותש לא מפסיק דתנינן שער כותש אינו מפסיק אלא נותן פיאה לכל. הדא אמרה שאינו מחובר. אין תימר מחובר הוא אפילו מצד אחד מפסיק דתני אם היה שער כותש מיכן ומיכן אינו מפסיק. הא מצד אחד מפסיק. רבי יוסי בשם רבי יוסי בר חנינא הפריש פיאה משדה לחבירתה לא קדשה. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא נתכוון לזכות מן המיצר ושרע מינה. מחלפה שיטתיה דרבי יסא דתנינן תמן מודים חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות. כיני מתניתא שבת בשלשה מקומות. חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות וכה הוא אמר אכן. פשיטא ליה שהוא מפסיק. לא צירכה ולא קידשה משום פיאה אילא קידשה. תני רבי הושעיא הפריש פיאה משדה לחברתה לא קידשה. ושמע מימר אפילו מיצר. רבי יוסי בן חנינא אמר חצובות מפסיקין לפיאה. רב חסדא בעי בהן חלק יהושע את הארץ. אתא רבי חנינא בשם רב חסדא בהן תיחם יהושע את הארץ. שלולית. כל שהיא מושכת. נחל אף על פי שאינו מושך. נתכוון דתנינן דרך היחיד ודרך הרבים מה צורכה אנא מימר לך אפילו דרך הרבים אינו מפסיק לאילן אלא גדר. מכיון דתנינן שביל היחיד שביל הרבים מה צורכא להוציא את הקבוע בימות החמה ואינו קבוע בימות הגשמים. רב אמר בור וניר בית רובע וזרע אחר אפילו כל שהוא. רבי יוחנן אמר בור וניר וזרע אחר בשלשה תלמין של פתיח. מה ופליג. מה דמר רב בחיוב פיאה ומה דמר רבי יוחנן בפטור פיאה. והתני בור וניר חייבין בפיאה. מן מה דמר רב משדה בינונית. מן מה דאמר רבי יוחנן בחמשים על שתים. רבי זעירא בשם רבי אלעזר רבי מאיר ורבי יהודה שניהם אמרו דבר אחד. כמה דרבי מאיר אמר הקוצר לשחת מפסיק כן רבי יהודה אמר הקוצר לשחת מפסיק. כמה דרבי יודה אמר חיוב בפיאה מפסיק כן רבי מאיר אומר חיוב בפיאה מפסיק. והא אשכחנן דרבי מאיר אומר חייוב בפיאה מפסיק כהדא דתני אכלה גוביי קירסמוה נמלים שברתה הרוח או בהמה פטורה. הכל מודין אם חרש מפסיק. אם לא חרש אינו מפסיק. מני הכל מודין לא רבי מאיר אמר מפני שהוא פטור פיאה. אבל אם היה חייב אפילו לא חרש מפסיק. כיי דתנינן תמן אמר רבי יודן אימתי בזמן שהתחיל עד שלא הביא שליש אבל אם הביא שליש אסור לקצור. יקצור חייב בפיאה. ודבר שהוא חיוב פיאה מפסיק. רבי זעירא בעי כמה דרבי יודה אמר התחיל עד שלא הביאה שליש ואפילו הביאה שליש פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה. כן רבי מאיר אמר התחיל עד שלא הביאה שליש ואפילו הביאה שליש פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה.