תלמוד ירושלמי פאה פרק א הלכה ה

משנה: לעולם הוא נותן משום פיאה ופטור מן המעשרות עד שימרח. ונוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח. ומאכיל לבהמה לחיה ולעופות ופטור מן המעשרות עד שימרח דברי רבי עקיבה. כהן ולוי שלקחו את הגורן והמעשרות שלהן עד שימרחו. המקדיש ופודה חייב במעשרות עד שימרח הגזבר. הלכה: רבי יוסי רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו רבי נחמיה בר מר עוקבן ומטי בה בשם רבי יוחנן הפריש בכורים מכרי ממורח פטור מתרומה גדולה. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי מתניתא אמרה כן לעולם הוא נותן פיאה ופטור מן המעשר עד שימרח. הא אם מירח חייב מה שאין כן בתרומה. ולימא אף בביכורים יהא חייב אף על פי שלא מירח. ויידא אמר דא. ולמה נקראו שמן ביכורין שהן ביכורין לכל. וכל הקודם את חבירו חבירו מתחייב בו. מתניתין דבית שמיי היא דבית שמיי אומרים הבקר עניים הפקר. ואתיא דרבי עקיבה בחנויות בני חנון דתנא למה חרבו חנו[יו]ת בני חנון שלש שנים עד שלא חרב בית המקדש שהיו מוציאין את הפירות מכלל המעשרות דהווין דרשין עשר תעשר פרט ללוקח. ואכלת פרט למוכר. אמר רבי יוחנן קנס קנסו להן שלא יהו קופצין לגיתות ולגרנות. טבח כהן חברייא בשם רבי יהושע בן לוי פטר לו שבת אחת. אמר רבי יוסי אזלית לדרומה ושמעית רבי חנן אבוי דרבי שמעון בשם רבי (שמעון) בן לוי פטר לו שבת אחת. רבי יודן מדמי לה להדא דרבי יוחנן קנס קנסו בהן. אמר ליה רבי יוסף ואם משם קנס אפילו שבת אחת לא יפטור לו. חנווני כהן רבי יודן אמר פוטרין לו שבת אחת. רבי יוסי אמר אין פוטרין לו שבת אחת. על דעתיה דרבי יוסי מה בין חנווני מה בין טבח. חנווני יכול להערים טבח אינו יכול להערים. תני לא נחלק רבי ורבי יהודה הנשיא על הלוקח פירות מחוברין מן הגוי שהן חייבין במעשרות ועל של ישראל שנכנס תחתיו. ועל הלוקח פירות תלושין מן הגוי שהן פטורות מן המעשר. על מה נחלקו על הלוקח פירות תלושין מחבירו בשנת מעשר עני. רבי יהודה הנשיא אומר אחד עני ואחד עשיר מוציאין מידו. ורבי אומר עשיר מוציאין מידו. עני אין מוציאין מידו. מה טעמא דרבי יהודה הנשיא כשם שאין אדם זוכה בלקט שכחה ופיאה שלו. כך לא יזכה במעשר עני שלו. מה טעמא דרבי. לקט שכחה ופיאה אינן טובלין במעשר עני שהוא טובל. וכבר נטבל עד שהוא ברשותו של ראשון. מה טעמא דרבי יודה הנשיא משם קנס. מה טעמיה דרבי עשיר יש בידו ליקח. עני אין בידו ליקח. שרבי יהודה הנשיא אומר מצוי הוא ללוות ורבי אומר אינו מצוי ללוות.