תלמוד ירושלמי פאה פרק ב הלכה ג
משנה: הכל מפסיק לזרעים ואינו מפסיק לאילן אלא גדר. ואם היה שער כותש אינו מפסיק אלא נותן פיאה לכל. ולחרובין כל הרואין זה את זה. אמר רבן גמליאל נוהגין היו בבית אבא נותנין פיאה אחת לזיתים שהיו להן בכל הרוח ולחרובין כל הרואין זה את זה. רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר משמו אף לחרובין שהיו להם בכל העיר. הלכה: הכל מפסיק לזרעים. מה כותש ועולה במכתש או כותש על גבי גדר. מן מה סער כותש אין הגדר כותש. הדא אמרה כותש על גבי גדר. רבי מנא אמר זמנין דהוי בה בתוך ארבע אמות וזמנין דהוי בה בתוך עשרה טפחים בנטועין מטע עשר לבית סאה. מה את שמע מינה והוא שיהו בתוך ארבע אמות לגדר והן שיהו בתוך עשרה טפחים בין נוף לנוף בנטועין מטע עשר לבית סאה. ולחרובין כל הרואין. מי מכוין להן את הרוחות. העיר מכוונת להן את הרוחות. אמר רבי יוסי בי רבי בון של בית רבי היו להן ארבעה בדים לארבעה רוחות העיר והן נותנין לכל בד ובד לפי רוחו. היו שם שלשה אילנות הראשונים רואין את האמצעיים והאמצעיים רואין את הראשונים ואין הראשונים רואין זה את זה מפריש מן הראשים על האמצעיים ומן האמצעיים על הראשים ואינו מפריש מן הראשים על הראשים.
