תלמוד ירושלמי פאה פרק ב הלכה ד

משנה: הזורע את שדהו מין אחד אף על פי שהוא עושה שתי גרנות נותן פיאה אחת. זורעה שני מינין אף על פי שהוא עושה גורן אחת נותן שתי פיאות. הזורע את שדהו שני מיני חטים עשאן גורן אחת עושה גורן אחת נותן פיאה אחת. שתי גרנות נותן שתי פיאות. מעשה כשזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל ועלו ללשכת הגזית ושאלו. אמר נחום הליבלר מקובל אני מרבי מיישא שקיבל מאבא שקיבל מן הזוגות שקיבלו מן הנביאים הלכה למשה מסיני בזורע את שדהו שני מיני חיטים אם עשאן גורן אחת נותן פיאה אחת שתי גרנות נותן שתי פיאות. הלכה: קצר חצי איגדו וחצי שמותית לעשותן גורן אחד ונמלך ועשאן שתי גרנות אינו מפריש מן האגדו על השמותית לא בתחילה ולא בסוף. קצר חצי האגדו וחצי השמותית לעשותן שתי גרנות ונמלך ועשאן גורן אחת מפריש על האגדו שבסוף על השמותית שבסוף. מן האגדו שבתחילה על השמותית שבתחילה. מפריש מן האגדו על האגדו בשכילה את שדהו. אבל אם לא כילה את שדהו אפילו מן האגדו על האגדו אינו מפריש. קצר חצי אגדו וכל השמותית לעשותן גורן אחת ונמלך ועשאן שתי גרנות מפריש מן האגדו על האגדו וכל השמותית ששם נפטרה. אמר רבי זעירא בשם רבי יוחנן אם באת הלכה תחת ידיך ואין את יודע מה טיבה אל תפליגנה לדבר אחר שהרי כמה הלכות נאמרו למשה בסיני וכולהן משוקעות במשנה. אמר רבי אבין ויאות היא שני מיני חיטים אילולי שבא נחום ופירש לנו יודעין היינו. רבי זעירא בשם רבי לעזר אכתוב לו רובי תורתי. וכי רובה של תורה נכתבה אלא מרובין הן הדברים הנדרשין מן הכתב מן הדברים הנדרשין מן הפה. וכיני. אלא כיני חביבין הן הדברים הנדרשין מן הפה מן הדברים הנדרשין מן הכתב. רבי יודה בן פזי אומר אכתוב לו רובי תורתי אילו התוכחות. אפילו כן [לא כמו] זר נחשבו. אמר רבי אבין אילולי כתבתי לך רובי תורתי לא כמו זר נחשבו. מה בינן לאומות. אילו מוציאין ספריהן ואילו מוציאין ספריהן. אילו מוציאין דפתריהן ואילו מוציאין דפתריהן. רבי חגיי בשם רבי שמואל בר נחמן נאמרו דברים בפה ונאמרו דברים בכתב ואין אנו יודעין אי זה מהן חביב. אלא מן מה דכתיב כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל הדא אמרה אותן שבפה חביבין. רבי יוחנן ורבי יודן בירבי שמעון חד אמר אם שימרתה מה שבפה ושימרת מה שבכתב אני כורת אתך ברית ואם לאו איני כורת אתך ברית. וחרנה אמר אם שימרת מה שבפה וקיימת מה שבכתב אתה מקבל שכר ואם לאו אין אתה מקבל שכר. רבי יהושע בן לוי אמר עליהם ועליהם כל ככל דברים הדברים מקרא משנה תלמוד ואגדה. אפילו מה שתלמיד וותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני. מה טעם יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא. משיבו חבירו ואומר לו כבר היה לעולמים. רבי זעירא בשם שמואל אין למידין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד. תני רבי חלפתא בן שאול היא שני מיני חיטין היא שני מיני שעורין. אמר רבי זעירא כך היתה הלכה בידם ושכחוה היא שני מיני חיטין היא שני מיני שעורים. והתנינן המחליק בצלין לחין לשוק ומקיים יבישין לגורן אית לך מימר שוק וגורן כך היתה הלכה בידן ושכחוה. רבי חנניה בשם שמואל אין למידין מן ההורייה. הכל מודין שאין למידין מן המעשה. אמר ליה רבי מנא הדא דתימר בההוא דלא סבר ברם בההוא דסבר עבד. אמר ליה בין סבר בין לא סבר בהוא דפליגא. ברם בהוא דלא פליג בין סבר בין לא סבר.