תלמוד ירושלמי פאה פרק ד הלכה ה
משנה: הקדיש קמה ופדה קמה חייב. עמרין ופדה עמרין חייב. קמה ופדה עמרין פטורה שבשעת חובתה היתה פטורה. וכיוצא בו המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות ופדאן חייבין ומשבאו לעונת המעשרות ופדאן חייבין. הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגזבר ואחר כך פדאן פטורין שבשעת חובתן היו פטורין. הלכה: ולמה תניתה תרין זימנין. רבי יונה רבי חייא רבי יהושע בן לוי בשם בר פדיה אחת למירוח ואחת לשליש. רבי יוסי אמר רבי בא וחבריא. חבריא אמרי אחת למירוח ואחת לשליש. רבי בא מפרש בחלה למירוח. ובפיאה בשליש. מתניתין דרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר אחר שליש הראשון את מהלך. דאיתפלגון שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ממנו ישראל רבי עקיבה אומר פטור וחכמים אומרין בתוספת חייב. מיי כדון. תיפתר כרבי עקיבה (במירוח) [במחלוקת]. וכדברי הכל בקוצר מיד.
