🌳
כניסה

תלמוד ירושלמי פאה פרק ד הלכה ו

משנה: מי שליקט פיאה ואמר הרי זו לאיש פלוני עני רבי לעזר אומר זכה לו. וחכמים אומרים יתננה לעני הנמצא ראשון. הלקט והשכחה והפיאה של נכרי חייב במעשר אלא אם כן הבקיר. הלכה: רבי יהושע בן לוי אומר בבעל הבית עשיר נחלקו. אבל בבעל הבית עני מאחר שהוא ראוי ליטול זכה. אמר רבי זעירא רבי לעזר לחבירו ורבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי שלשתן אמרו דבר אחד. רבי לעזר דאמר רבי זעירא בשם רבי לעזר אדם זכה לחבירו במציאה. רבי יוחנן דתנינן תמן מציאת בנו ובתו הקטנים עבדו ושפחתו הכנענים מציאת אשתו הרי אלו שלו. מציאת בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו העברים מציאת אשתו שגירשה אף על פי שלא נתן לה כתובתה הרי אלו שלהן. אמר רבי יוחנן בשאינן טפולין. אבל אם היו טפולין לאביהן מציאתן שלו. רבי יהושע בן לוי דרבי יהושע בן לוי אמר בבעל הבית עשיר נחלקו. אבל בבעל הבית עני מאחר שהוא ראוי ליטול זכה. תני השוכר את הפועל לעשות עמו בכל מלאכה מציאה של בעל הבית. רבי שמעון בן לקיש בעי רצה לחזור חוזר בו. ואת אמר מציאה של בעל הבית. רבי יעקב בר אחא אמר רבי יסא מקשי מה צורכה לההיא דאמר רבי שמעון בן לקיש ולא נן שמיע דמר רבי יעקב בר אחא איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר אדם זוכה לחבירו במציאה. ריש לקיש אמר אין אדם זוכה לחבירו במציאה. רבי רדיפה איתפלגון רבי יונה ורבי יוסי. חד אמר הראוי ליטול זכה. וחרנה אמר הראוי ליתן זכה. מן דמר הראוי ליטול כל שכן ליתן. מאן דמר הראוי ליתן הא ליטול לא. מתניתא פליגא על מאן דאמר הראוי ליטול זכה דתנינן תן גט זה לאשתי שכן ראוי לקבל גט בתו. ושטר שיחרור זה לעבדי שכן הוא ראוי לקבל שטר שחרורו. ותנינן התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה להחזיר לא יחזיר. והעבד ראוי הוא להוליך את הגט. פתר לה לצדדין. הא מתניתא פליגא על מאן דאמר הראוי ליטול זכה דתנינן תמן עישור אחד שאני עתיד למוד נתון לעקיבה בן יוסף שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו. ורבי עקיבה ראוי הוא ליטול. פתר לה עד שלא העשיר. ואפילו תימא משהעשיר תיפתר בשהיה פרנס ויד הפרנס כיד העני. מילתיה דרבי יהושע בן לוי הראוי ליטול זכה. דרבי יהושע בן לוי אמר בבעל הבית עשיר מחלוקת. אבל בעל הבית עני מתוך שראוי ליטול זכה. רבי חזקיה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן כמאן דאמר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. ברם כמאן דאמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אפילו הבקירו חייב. רבי יוסי בשם רבי יוחנן כמאן דאמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. ברם כמאן דאמר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות קל היקילו חכמים בליקוטין. רבי לעזר שאל ואין לו קניין נכסים. לא על הדא איתאמרת אלא על הדא. רבי חזקיה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן כמאן דאמר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. ברם כמאן דמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות עליה רבי לעזר שאיל ואין לו קניין נכסים. רבי חנינא בשם רבי פינחס אף קדמייתא על דרבי יוסי מקשי דרבי יוסי בשם רבי יוחנן כמאן דאמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. ברם כמאן דאמר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות עליה רבי אלעזר שאל ואין לו קניין נכסים.

Powered by Sefaria