תלמוד ירושלמי פאה פרק ו הלכה ה

משנה: העומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה. שני עמרים ובהן סאתים רבן גמליאל אומר לבעל הבית. וחכמים אומרים לעניים. אמר רבן גמליאל וכי מרוב העמרים יופי כח של בעל הבית או הורע כח של בעל הבית. אמרו לו יופי כח. אמר להן מה אם בזמן שהוא עומר אחד ובו סאתים ושכחו אינו שכחה. שני עומרין ובהן סאתים אינו דין שלא יהו שכחה. אמרו לו אם אמרו בעומר אחד שהוא כגדיש. תאמר בשני עומרין שהן ככריכות. קמה שיש בה סאתים ושכחה אינה שכחה. אין בה סאתים אבל אם ראויה לעשות סאתים אפילו היא של טופח רואין אותה כאילו היא ענבה של שעורים. הלכה: אמר רבי לעזר כתיב כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה. עומר שאת יכול לפשוט ידך וליטלו. אית תניי תני ושכחת עומר ולא גדיש. היך עבידא שכח עומר אחד בצידו אין תעבדינה עומר דברי הכל שכחה. ואין תעבדינה גדיש מחלוקת שמאי והלל. שכח שני עומרין בצדו אין תעבדינה עומר מחלוקת בית שמאי והלל אין תעבדיניה גדיש אינו נידון כשורה. אמר רבי יונה כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה. עומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה. קמה שיש בה סאתים ושכחה אינה שכחה. אמר רבי יוסי ובלבד שבלין. היו דקות רואין אותן כאילו הן ארוכות. שדופות רואין אותן כאילו הן מליאות.