תלמוד ירושלמי פאה פרק ח הלכה א
משנה: מאימתי כל אדם מותרים בלקט משילכו הנמושות. בפרט ובעוללות משילכו העניים בכרם ויבואו. ובזיתים משתרד רביעה שנייה. אמר רבי יהודה והלא יש שאין מוסקין את זיתיהן אלא לאחר רביעה שנייה אלא כדי שיהא עני יוצא ולא יהא מביא אלא בארבעה איסרות. הלכה: אמר רבי יוחנן למה נקראו שמן נמושות שהן באות בסוף. אבא שאול היה קורא אותן משושות. אית תניי תני נמושות. ואית תניי תני משושות. מאן דאמר נמושות שהן באין בסוף. ומאן דאמר משושות שהן ממשמשין ובאין. רבי חונא בשם מנחם רבי יוחנן בן נורי היה יוצא מן הנמושות ומביא פרנסתו של כל השנה. תני מתנת עניים שבשדה שאין עניים מקפידין עליהן הרי הן של בעל הבית. רבי בון בר חייא בעי ויש אדם קורא שם פיאה לעצמן. תני רבי שמעון בן יוחאי לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבין ולעטלפים. בפרט ובעוללות משילכו העניים בכרם ויבואו. ולא תנינן נמושות על ידי שהן חביבין הן באין על אתר. ובזיתים משתרד רביעה שנייה. ולא תנינן נמושות מפני שהן צינה ואינן יוצאין אלא בחורים. וקודם לכן אינו אסור משום גזל. בשיטתו השיבוהו לא אתם שאתם אומרין מפני שהיא צינה אינן יוצאין אלא בחורין שמתוך שהוא יודע ש[אין] מביא פרנסתו אף הוא אינו יוצא.
