תלמוד ירושלמי פאה פרק ח הלכה ה
משנה: מידה זו אמורה בכהנים ובלוים ובישראל היה מציל נותן מחצה ונוטל מחצה. היה ממועט נותן לפניהן והן מחלקין ביניהן. הלכה: רבי יונה פתר מתניתא ביותר מכשיעור היה מציל נוטל מחצה ונותן מחצה אבל בכשיעור הוא נותן לפניהן והן מחלקין ביניהן. רבי חזקיה פתר מתניתא בכשיעור ביקש להציל נוטל מחצה ונותן מחצה שמתוך שנוטל מחצה ונותן מחצה נעשה דבר מועט הוא נותן לפניהן והן מחלקין ביניהן. תני המסבבין על הפתחים אין נזקקין להן לכל דבר. אמר רבי יונה ובלחוד דלא יפחות ליה מן אגרון דיליה. הכא את אמר אין פוחתין לעניים בגורן. וכא את אמר אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום. רב הונא אמר צא מהן שליש ליציאה. רבי יוסי בי רבי בון מפיק לאילין נחתומיא כהדא דרב הונא ובלחוד כהדין שיעורא. רבי בא בר בא בר ממל בעא קומי רבי לא ראו אותו יוצא מן העיר ונכנס ליה אמר ליה הנותן נותן והלוקח יחוש לעצמו.
