תלמוד ירושלמי פאה פרק ח הלכה ו

משנה: אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע. לן נותנין לו פרנסת לינה. שבת נותנין לו מזון שלש סעודות. מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי. מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה. והקופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה. הלכה: תמחוי בכל יום קופה מערב שבת לערב שבת. תמחוי לכל אדם. קופה אינה אלא לאנשי אותה העיר בלבד. רבי חונא אמר תמחוי בשלשה שהוא על אתר. רבי חלבו בשם רבי בא בר זבדא אין מעמידין פרנסין פחות משלשה. איתא חמי דיני ממונות בשלשה דיני נפשות לא כל שכן. ויהיו עשרים ושלשה. עד דהוא מצמית לון הוא מסכן. רבי יוסי בשם רבי יוחנן אין מעמידין שני אחים פרנסין. רבי יוסי עבר חד מן תרין אחין. עאל ואמר קומיהון לא נמצא לאיש פלוני דבר עבירה אלא שאין מעמידין שני אחים פרנסין. רבי יוסי עאל לכפרא בעא מוקמא לון פרנסין ולא קבלין עליהון. עאל ואמר קומיהון בן בבי על הפקיע. ומה אם זה שנתמנה על הפתילה זכה להימנות עם גדולי הדור. אתם שאתם מתמנין על חיי נפשות לא כל שכן. רבי חגיי כד הוה מקים פרנסין הוה מטעין לון אוריתא לומר שכל שררה שניתנה מתורה ניתנה. בי מלכים ימלוכו. בי שרים ישורו. רבי חייא בר בא מקים ארכונין. רבי ליעזר הוה פרנס. חד זמן נחית לביתיה אמר לון מאי עבידתון אמר ליה אתא חד סיעא ואכלון ושתון וצלון עלך. אמר לון ליכא אגר טב. נחת זמן תיניין אמר לון מאי עבידתון אמרו ליה אתא חד סיעא חורי ואכלון ושתון ואקלונך. אמר לון כדון איכא אגר טב. רבי עקיבה בעון ממניתיה פרנס. אמר לון נמלך גו בייתיה הלכון בתריה שמעון קליה דיימר על מנת מתקל על מנת מבזייה. רבי בא בר זבדא אמר איתפלגון רב ורבי יוחנן חד אמר מדקדקין בכסות ואין מדקדקין בחיי נפשות. וחרנה אמר אף בכסות אין מדקדקין מפני בריתו של אברהם אבינו. מתניתא פליגא על מאן דאמר אף בכסות אין מדקדקין פתר ליה לפי כבודו. ותני כן במה דברים אמורים בזמן שאין מכירין אותו. אבל בזמן שמכירין אותו אף מכסין אותו והכל לפי כבודו. והתני למזונות שלשים יום. לכסות ששה חדשים. פתר לה ליתן. והתני למזונות שלשים יום לפסין ולצדקות שנים עשר חדש הא קדמייתא ליטול. עוד היא ליתן. מהו לפסין ולצדקות שנים עשר חדש בשכר סופרים ומשנים.