תלמוד ירושלמי פסחים פרק ה הלכה ו

משנה: שחט ישראל וקיבל הכהן נותנו לחבירו וחבירו לחברו מקבל את המלא ומחזיר את הריקן. כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד: הלכה: כתוב אחד אומר אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קודש הם את דמם תזרק על המזבח וכתוב אחר אומר ודם זבחיך ישפך על מזבח יי אלהיך. אם שפיכה למה זריקה. ואם זריקה למה שפיכה. תני. ישפך. לא יטיף. ישפך. לא יזה. ישפך. לא יזרוק. ופירש בקבלה. כהנים זורקין את הדם מיד הלוים. הכל מודין בשפיכה די הכין. בהזייה די הכן. [ומה] מפליגין. בזריקה. רבי מנא אמר. זריקה כעין שפיכה. רבי חנניה אמר. זריקה כעין הזייה. אמר רבי יוחנן בר מדייא. קרייא מסייע לרבי חנניה. כי מי נדה לא זורק עליו טמא יהיה וגו׳. הא דיי לא קיים גבה הזייה ואת צווח לה זריקה.