תלמוד ירושלמי פסחים פרק ה הלכה ז

משנה: יצאת כת הראשונה ונכנסה שנייה יצאת שנייה ונכנסה שלישית. כמעשה הראשונה כך מעשה שנייה ושלישית. קראו את ההלל אם גמרו שנו ואם שנו שילישו אף על פי שלא שילישו מימיהם. רבי יהודה אומר מימיה של כת שלישית לא הגיעה לאהבתי כי ישמע ה׳ את קולי מפני שעמה מועטין: הלכה: תמן תנינן. יצאו ואכלו ושתו. ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדולה. איזו היא הלל הגדולה. רבי פרנך בשם רבי חנינה. הודו לאלהי האלהים. אמר רבי יוחנן. ובלבד משעומדים בבית יי. למה באילין תרתין פרשתא. רבי זעורא רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמן. מפני שירידת גשמים כלולה בהן. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. דכתיב מעלה נשיאים מקצה הארץ. וכרבי חנינה מה. בגין דכתיב נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. רבי בא ורבי סימון תריהון אמרין. הדא דידן. רבי יושוע בן לוי אמר. הדא דידן. בר קפרא אמר. הדא דידן. בר קפרא כדעתיה. דתנינן. מימיה של כת השלישית לא הגיעה לאהבתי כי ישמע ה׳ את קולי תחנוניי. מפני שעמה ממועטין. תני בר קפרא. זו היא הלל הגדולה. חד בר אבייה עבר קומי תיבותא. אמר לון. ענון בתריי מה דנה אמר. הדא אמרה. לית הדא דידן. אמר רבי מנא. הדא דידן. נסא הוה רב. בגין כן אמר לון. ענון בתריי מה דנא אמר. תני. היא היתה נקראת כת עצלים. אמר רבי אבון. מה אם דבר שמצותו לכן היא היתה נקראת כת עצלים. מי שהוא מתעצל במצוה על אחת כמה וכמה.