תלמוד ירושלמי קידושין פרק א הלכה ט

משנה: כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין את ימיו ונוחל את הארץ. וכל שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין את ימיו ואינו נוחל את הארץ. וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אין זה מן הישוב והמחזיק בשלשתן עליו הכתוב אומר והחוט המשולש לא במהרה ינתק. הלכה: כל העושה מצוה אחת מטיבין לו כול׳. הא כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. ואת אמרת אכן. אלא כן אנן קיימין במחוצה. עשה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין את ימיו ונוחל את הארץ. והעובר עבירה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין ימיו ואינו נוחל את הארץ. תמן תנינן. הא כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. אמר רבי זעירה. מי שבאת לידו ספק עבירה ולא עשאה. אמר רבי יוסי בירבי בון. מי שייחד לו מצוה ולא עבר עליה מימיו. מה אית לך. אמר רבי מר עוקבן. כגון כיבוד אב ואם. אמר רבי מנא. אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת יי. כהולכים בתורת יי. אמר רבי אבון. אף לא פעלו עוולה בדרכיו הלכו. כבדרכיו הלכו. אמר רבי יוסי בירבי בון. מה כתיב. אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים. מכיון שלא הלך בעצת רשעים כמי שהלך בעצת צדיקים. דרש בן עזאי. זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח. אילו זבוב אחד שמת שמא אינו מבאיש שמן רוקח. וזה על ידי חט אחד שחטא איבד כל זכיות שבידו. דרש רבי עקיבה. לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק. לבלי חוקים אין כתוב כאן אלא לבלי חוק. למי שאין בידו מצוה אחת שיסייע לו לכף זכות. הדא דאת אמר לעולם הבא. אבל בעולם הזה אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלאכים מלמדין עליו חובה ומלאך אחד מלמד עליו זכות הקדוש ברוך הוא מכריעו לכף זכות. ומה טעם. אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם יושרו. ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר. אמר רבי יוחנן. אם שמעת דבר מרבי ליעזר בנו שלרבי יוסי הגלילי נקב אזנך כאפרכס הזו ושמע. דאמר רבי יוחנן. רבי ליעזר בנו שלרבי יוסי הגלילי אומר. אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלאכים מלמדין עליו חובה ומלאך אחד מלמד עליו זכות הקדוש ברוך הוא מכריעו לכף זכות. ולא סוף דבר כל אותו המלאך אלא אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה צדדין מאותו המלאך מלמדין עליו חובה וצד אחד מאותו המלאך מלמד עליו זכות הקדוש ברוך הוא מכריעו לכף זכות. מה טעם. אם יש עליו מלאך אחד מאלף אין כתוב כאן אלא אחד מני אלף. מאלף לצדדין שלאותו מלאך. מה כתיב בתריה. ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר. פדעהו בייסורין. מצאתי כופר. מצא כופר לעצמו. הדא דאת אמר בעולם הזה. אבל לעולם הבא רובו זכיות יורש גן עדן. רובו עבירות יורש גיהנם. היה מחציין. רבי יוסי בן חנינה אמר. נושא עון. רבי אבהו אמר. נושא כתיב. מה הקדוש ברוך הוא עושה. חוטף אחד מחובותיו וזכיותיו מכריעות. אמר רבי ל‍עזר. ולך יי חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. ואין לית ליה את יהיב ליה מן דידך. היא דעתיה דרבי אלעזר. דרבי אלעזר אמר. ולך יי חסד מלמד שהוא מטה כלפי החסד. רב ירמיה אמר רבי שמואל בר רב יצחק בעא. צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת. חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב. רגלי חסידיו ישמור ורשעים בחושך ידמו וגו׳. אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן. כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון. וסייגין סייגא ותרעין תריעה. וביני סייגין סייגה ותרעין תריעה. אלא בעי רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. שומר את עצמו מן העבירה פעם ראשונה ושנייה ושלישית מיכן והילך הקדוש ברוך הוא משמרו. מה טעם. הן כל אלה יפעל אל פעמיים שלש עם גבר. אמר רבי זעירא ובלחוד דלא יתוב ליה. והחוט המשולש לא לעולם ינתק. אין כתיב כאן אלא לא במהרה ינתק. אין אטרחת עלוי מיפסק הוא. רבי חונא בשם רבי אבהו. הקדוש ברוך הוא אין לפניו שכחה. הא מפני ישראל נעשה שוכחן. מה טעם מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע. נושא כתיב. וכן דוד הוא אומר נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה.