תלמוד ירושלמי קידושין פרק א הלכה ח

משנה: כל מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ. וכל שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן הערלה והכלאים. רבי אליעזר אומר אף החדש. הלכה: כל מצוה שאינה תלויה בארץ כול׳. כתיב אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ. בארץ אתם חייבין לעשות. אין אתם חייבין בחוצה לארץ. אדיין אנו אומרים. מצות התלויות בארץ אינן נוהגות אלא בארץ. יכול אפילו מצות שאינן תלויות בארץ לא יהו נוהגות אלא בארץ. תלמוד לומר השמרו לכם פן יפתה לבבכם וחרה אף יי וגו׳. ושמתם את דבריי אלה. אפילו גולים. ושמתם את דבריי אלה על לבבכם ועל נפשכם. מה אית לך. כגון תפילין ותלמוד תורה. מה תפילין ותלמוד תורה שאינן תלויין בארץ נוהגין בארץ ובחוצה לארץ. אף כל דבר שאינו תלוי בארץ יהא נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ. מעתה משנגאלו יהו פטורין. כתיב ויעשו כל הקהל השבים בימי ישוע. ולמה ישוע. הילל בריה דרבי שמואל בר נחמן אמר. פגם הכתוב כבוד צדיק בקבר מפני כבוד צדיק בשעתו. הקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע. מה ביאתן בימי יהושע פטורין היו ונתחייבו. אף ביאתן בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו. ממה נתחייבו. רבי יוסי בירבי חנינה אמר. מדבר תורה נתחייבו. הדא היא דכתיב והביאך יי אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה. הקיש ירושתך לירושת אבותיך. מה ירושת אבתיך מדבר תורה. אף ירושתך מדבר תורה. והטיבך והרבך מאבותיך. פטורין היו ונתחייבו. ואתם פטורין הייתם ונתחייבתם. אבותיך לא היה עליהם עול מלכות. ואתם אף על פי שיש עליכם עול מלכות. אבותיך לא נתחייבו אלא לאחר ארבע עשרה שנה. שבע שכיבשו ושבע שחילקו. אבל אתם ראשון ראשון קונה ומתחייב. אמר רבי אלעזר. מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות. מה טעם ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וחותמים. מה מקיים רבי לעזר ואת בכורות בקרינו וצאנינו. מכיון שקיבלו עליהן דברים שלא היו חייבין עליהם אפילו דברים שהן חייבין העלה עליהם המקום כאילו מאיליהם קיבלו עליהם. מה מקיים רבי יוסי בירבי חנינה ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וחותמים. מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות העלה עליהן המקום כאילו מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות. מה מקיים רבי לעזר מאבותיך. פתר לה לעתיד לבוא. דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. אבותיך ירשו ארץ שבעה עממים. ואתם עתידין לירש ארץ שלעשר עממים. תלתי אחרנייתא אילין אינון את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני. רבי יודה אמר. שלמאה שכייה נבטייה. רבי שמעון אמר אסיא ואסטטיה ודרמשק. רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגנה ותורקי. רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון. מאבותיך. אבותיך אף על פי שנגאלו חזרו ונשתעבדו. אבל אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין. מה טעמא. שאלו נא וראו אם יולד זכר. כשם שאין זכר יולד כך אתם משאתם נגאלין אין אתם משתעבדין. חוץ מן הערלה ומן הכלאים. רבי אליעזר אומר אף החדש. מה טעמא דרבי אליעזר. בכל מושבותיכם. בין בארץ בין בחוצה לארץ. מה מקיימין רבנן בכל מושבותיכם. בחדש שבו שיצא לחוצה לארץ. רבי יונה בעה. ולמה לא תנינן. אף החלה. אמר ליה רבי יוסי. לא תנינן אלא דברים שנוהגין בישראל ונוהגין בגוים. וחלה נוהגת בישראל ואינה נוהגת בגוים. מה טעם. ראשית עריסותיכם. ולא שלגוים.