תלמוד ירושלמי קידושין פרק ג הלכה ד

משנה: המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה לויה והרי היא כהנת עניה והרי היא עשירה עשירה והרי היא עניה הרי זו מקודשת מפני שלא הטעתו. הלכה: רבי מאיר אומר. כל תנאי כול׳. רבי לעזר אומר. מקודשת אפילו בעדים. רבי שמואל בשם רבי זעירא. מקודשת לחומרין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי אימי. ראובן חייב לשמעון. סמכיה גבי לוי. איפרסן לוי. לית ראובן חייב לשמעון. הדא דאת אמר. בשלא עשו בה ערמה. אבל עשו בהערמה חייב. כהדא חזרייה סמכון לתנאי קרייה גבי זבונה. קרן זבונה ואזל ליה. אתא עובדא קומי רבי מנא אמר. אין פריטין אינון אינון פשעין. אין דינרין אינון כיני אורחא דזבונה מדדייה. חד בר נש קם עם חבריה בשוקא. אמר ליה. הב לי קיתונה דאית לי גבך. אמר ליה. הב לי דינרא דאית לי גבך. אמר ליה. הב לי קיתונא וסב דינרא. אתא עובדא קומי רבי מנא. אמר ליה. את אודית ליה בדינרא והוא לא אודי לך בקיתונא. איזיל והב ליה דינרא. אמר רבי יעקב בר אחא. מודי רבי אימי דו אמר בשהדין לא כן אלא בדיל דלא יכפור בקיתונה לא חייב. חד בר נש הוה חייב לחבריה מאה דינרין בקרטיס. שלח חמשין גבי שליחא. אמר ליה. אין לא יהב לך קרטיסה לא תתן ליה כלום. אתא עובדא קומי רבי אימי. אמר. איזיל הב ואנן ידעין. הגע עצמך דמר רבי אימי עושין לו מודע בית דין. דזכה לחבריה. רבנין דהכא אמרין. דזכה זכה. דלמא. רבי דוסתי בירבי ינאי ורבי יוסי בן כיפר נחתון לגביה לחבריא תמן. איתאמר עליהון לישנא בישא. הוון בעיין דלא יהיויין כלום. אתון בעון מיפקא מינהון. אמרין לון. כבר זבנון. אמרין לון. ומנן. אמרין לון. מנן בעי תקמינון טבאות. אמרין לון. שומרי חינם אנחנו. אזלון לגבי רבי דוסתי בירבי ינאי. אמר לון. אהן הוא כולא. נסבון לרבי יוסי בן כיפר וכפתון ואפקון מיניה. כד סלקון להכא אתא לגבי אבוי. אמר ליה. חמי מה עבד לי ברך. אמר ליה. מה עבד לך. אמר ליה. אילו אשוי עימי לא הוון מפקה מינן כלום. אמר ליה. מה עבדת כן. אמר ליה. ראיתי אותן בית דין שוה וכובעיהן אמה ומדברין מחציין ויוסה אחי כפות ורצועה עולה ויורדת. ואמרתי. שמא דוסתי אחר יש לאבא. אמר רבי חגיי. הדא דאת אמר בההוא דלא יכיל מיקמה גרמיה טביות. ברם ההוא דיכיל מיקמה גרמיה טבאות נסב לון מן דין ויהב לדין וימחול שטר לחבריה. רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר מחיל. וחרנה אמר. לא מחיל עד דחזר ליה שטרא.