תלמוד ירושלמי קידושין פרק ג הלכה ה

משנה: האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר או לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך או לאחר שתמות אחותיך לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת. וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה הרי היא מקודשת לי לא אמר כלום. הלכה: האומר לאשה הרי את מקודשת לי כול׳. בעון קומי רבי יוחנן. מה בינה לאומר. הרי זו תרומה על המחוברין הללו שיתלישו. אמר לון. תמן יש בידו לתלוש ברם הכא אין בידו לשחרר. התיב רבי פס. הגע עצמך שהיתה שפחתו. אמר רבי בא בר ממל. לכשתשתחרר נתלית בדעת אחרת. דלמא. רבי הושעיה רבא ורבי יודן נשייא הוון יתיבין. אמרין. נימא חדא מילה בקידושין. האומר לאשה הא ליך פרוטה זו שתקדשי לי לכשאגרשך. מהו. גחכון וקמון להון. אמר רבי יוסי. ולמה גחכון. לא אמר רבי בא בר ממל. לכשתשתחרר נתלית בדעת אחרת. והכא לכשתתגרש נתלית בדעת אחרת. אין את בעי מקשייא הכן קשי. חד בר נש הוה אזיל מקדשא חדא איתא. קדמיה חבריה ואמר לה. הוי ידעה דההן גברא דהוא אזל מקדשתיך דעתיה בישא. עתיד הוא מישבק ליך. אלא הא ליך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לכשאגרשך. מהו. תמן תנינן. הרי הנטיעות האילו קרבן אם אינן נקצצות. טלית זו קרבן אם אינה נשרפת. ונשרפה. למפריען קדשו. מעל. אין תימר. מיכן ולבא. לא מעל. חזקיה אמר. פדיין חזרו לקדושתן. רבי יוחנן אמר. פדיין פדויין. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. אין להן פדיון. פתר לה. לכשקצצו אין להן פדיון. אמר רבי יוסי. מאן דאמר חזקיה בשפדיין הוא. אבל אם פדיין אחר פקעה מהן קדושתן. מחלפא שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא אומר. פדיין אחר פקעה מהן קדושתן. והכא הוא אמר. נישאת לאחר לא פקעו ממנו קידושין. לא צריכא דלא כשנתן לה שתי פרוטות. אחד מכבר ואחד לכשיגרשה מהו. אמר רבי ינאי. נימנו שלשים וכמה זקינים. מניין שאין קידושין תופשין ביבמה. תלמוד לומר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. שלא יהא בה הוייה לזר. אמר ליה רבי יוחנן. ולאו מתניתה היא. או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. אינה מקודשת. והוה רבי ינאי מקלס ליה. הזלים זהב מכיס. בני אל יליזו מעיניך. חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר. תן לחכם ויחכם עוד. ישמע חכם ויוסף לקח וגו׳. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש בתר כל אילין קילוסייא יכיל הוא פתר ליה כרבי עקיבה. דרבי עקיבה אומר. יש ממזר ביבמה. שמואל אומר. בעניותינו צריכה ממנו גט. אמר רבי יוסי בירבי בון. מתניתא לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. אבל אם אמר. לאחר שימות יבמיך. הרי זו מקודשת. תני רבי חייה. בת יומה מתקדשת בכסף. בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה. אמר רבי מנא. מתניתא אמרה כן. וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה הרי היא מקודשת לי. לא אמר כלום. מפני שאינה בעולם. הא אם היתה בעולם הרי זו מקודשת.