תלמוד ירושלמי קידושין פרק ד הלכה ו

משנה: בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם. ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה. חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה. רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר. רבי אליעזר בן יעקב אומר. ישראל שנשא גיורת בתו כשירה לכהונה וגר שנשא בת ישראל בתו כשירה לכהונה. אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה. אחד גרים ואחד עבדים משוחררין ואפילו עד עשרה דורות עד שתהא אמו מישראל. רבי יוסי אומר אף גר שנשא גיורת בתו כשירה לכהונה. הלכה: בת חלל זכר כול׳. רב המנונא בשם רב. בת. בת בת. לעולם. רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. בעמיו. מה בעמיו שנאמר להלן זכרים אסורין ונקיבות מותרות. אף בעמיו שנאמר כאן זכרים אסורין ונקיבות מותרות. מה נפק מביניהון. כהן שבא על הגרושה והוליד בן והלך הבן והוליד בן ובת. על דעתיה דרב בן ובת בן ובן בת ובת אסורה. על דעתיה דרבי יוחנן בת בן אסורה ובת בת מותרת. מתניתא פליגא על רב. ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה. פתר לה חללה מבנה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. רבי יהודה אומר. בת גר זכר כבת חלל זכר. פתר לה. לא בא רבי יודה אלא להוסיף. אילו אמר. בת חלל כבת גר. יאות. דלמה. רבי הושעיה רבא ורבי יודה נשייא הוון יתבין. רהיט רבי יוחנן ולחיש לרבי הושעיה באודניה. פצוע דכא כהן מהו שישא בת גרים. אמר ליה. מה אמר לך. אמר ליה. אמר לי מילה דנגר בר נגרין לא מפריק לה. לא אמר לי גיורת שהיא כזונה אצלו ולא בת ישראל שהיא מחללה. לא אמר לי אלא בת גרים. ובת גרים לא כישראל היא. פתר לה כרבי יודה. אמר. בת גר זכר כבת חלל זכר. כהן שבא על הגרושה והוליד בת. בת בת מה היא. רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר כשירה וחד אמר פסולה. מתיב מאן דאמר כשירה למאן דאמר פסולה. בת חלל זכר אינה פסולה. וחללה מבנה אינה פסולה משם מה היא פסולה. רבי אליעזר בן יעקב אומר כול׳. תמן תנינן. רבי אליעזר בן יעקב אומר. האשה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל. וכולהו מקרא אחד דרשו. כי אם בתולות מזרע בית ישראל. רבי יודה אומר עד שיהא אביה מישראל. רבי ליעזר בן יעקב אומר. עד שיהא או אביה או אמה מישראל. רבי יוסי אומר עד שיוולדו בקדושת ישראל. רבי שמעון אומר עד שיבואו בתולים בקדושת ישראל. תני בשם רבי שמעון. גיורת שנתגיירה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשירה לכהונה. מה טעם. וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם. ופינחס עמהן. מה עבדין ליה רבנין. החיו לכם. לעבדים ולשפחות. רבי יוסה רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי יונה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יוסה. חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יוסי. והכהנים נהגו כרבי אלעזר בן יעקב. חד כהן נסב בת גרים. אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה אספסליה. אמר ליה רבי ביבי. לא כן אלפן רבי. הלכה כרבי יוסי. אמר ליה. ולא נהגו הכהנים כרבי אלעזר בן יעקב. אמר ליה. רבי. על המנהג לוקין. אמר ליה אין כיני את חמי מפייס ואנא מוקים ליה. מן דקיימי אמר ליה. רבי. הואיל והותרה הרצועה אף אני מותר בה. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. מעשה בשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערר ושלח רבי את רומינוס לבודקה. ובדק ומצא שנתגיירה זקינתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה. רב הושעיה אמר. כרבי שמעון הכשירוה. אמר רבי זעירא. דברי הכל היא. הכא דאמר רבי זעירא בשם רב אדא בר אחוה רבי יודן מטי בה בשם רב רבי אבהו בשם רבי יוחנן. וולד בוגרת כשר שהוא בלא תעשה שהוא מכח עשה. והוא אשה בבתוליה יקח לא בוגרת. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא. ודכוותה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה. לא גיורת. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא. התיב רבי הושעיה. הרי דור שיני שלמצרי הרי הוא בלא תעשה שהוא בא מכח עשה. עשה הוא. חזר רבי הושעיה ואמר. לא דומה עשה שבישראל לעשה שבכהנים. עשה שבישראל אסור בכל. עשה שבכהנים אסור בכהנים ומותר בלויים ובישראל.