תלמוד ירושלמי קידושין פרק ד הלכה ח

משנה: מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקידשה אם שלו קדמו קידושיו קידושין ואם שלשלוחו קדם קידושיו קידושין ואם אינו ידוע שניהן נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה וקידשה את עצמה אם שלה קדמו קידושיה קידושין ואם שלשלוחה קדם קידושיו קידושין ואם אינו ידוע שניהן נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. הלכה: וכן האשה שנתנה רשות כול׳. ולית הדא פליגא על רבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה. משום חומרא דעריות. רבי יוסה בירבי בון שמע לה מן דבתרה. וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקידשה את עצמה. ולית הדא פליגא על רבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. אדם מבטל שליחותו בדברים. פתר לה. משום חומרא הוא בעריות.