תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק ב הלכה ג
משנה: חצר גדולה היתה בירושלם ובית יעזק היתה נקראת ולשם כל העדים מתכנסין ובית דין בודקין אותן שם. וסעודות גדולות היו עושין להן בשביל שיהו רגילין לבוא. בראשונה לא היו זזין משם כל היום. התקין רבן גמליאל הזקן שיהו מהלכין אלפיים אמה לכל רוח. ולא אילו בלבד אלא אף חכמה הבאה ליילד והבא להציל מיד הדליקה ומיד הגייס מיד המפולת הרי אילו כאנשי העיר ויש להן אלפיים אמה לכל רוח: הלכה: חצר גדולה היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת. מהו בית יעזק. ששם היו עוזקין את ההלכה. כמה דאת אמר ויעזקהו ויסקלהו וגו׳. בראשונה לא היו זזין משם כל היום. חזרו ועשו אותם ככלי שבא חוץ לתחום משחשיכה שמותר לטלטלו בתוך ארבע אמות. חזרו ועשו אותם ככלים ששבתו בחצר שמותר לטלטלן בחצר. עד שבא רבן גמליאל הזקן והתקין שיהו מהלכין אלפיים אמה לכל רוח. תני. אף בא למול את הקטן כן. מתניתא דרבי ליעזר. דתנינן תמן. ועוד אמר רבי ליעזר. כורתין עצים לעשות פיחמין לעשות ברזל.
