תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק ד הלכה ג
משנה: בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד. משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש ושיהא יום הנף כולו אסור: הלכה: כתיב ושמחתם לפני יי אלהיכם שבעת ימים. אית תניי תני. בשמחת שלמים הכתוב מדבר. אית תניי תני. בשמחת הלולב הכתוב מדבר. מאן דאמר. בשמחת שלמים הכתוב מדבר. ביום הראשון דבר תורה ושאר כל הימים דבר תורה. ורבן יוחנן בן זכיי מתקין על דבר תורה. מאן דאמר. בשמחת הלולב הכתוב מדבר. ביום הראשון דבר תורה ושאר כל הימים מדבריהן. [ורבן] יוחנן בן זכיי מתקין על דבריהן. ויש תקנה אחר תקנה. חברייא בעון קומי רבי יונה. כמה דאת אמר תמן. והקרבתם אשה ליי שבעת ימים. אין שבעה בלא שבת. ודכוותה ושמחתם לפני יי אלהיכם שבעת ימים. אין שבעה בלא שבת. אמר לון. שנייא היא. דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון. חלק הראשון מהם. מעתה במקדש ידחה. ובגבולין לא ידחה. אמר רבי יונה. אילו הוה כתיב ולקחתם לפני יי אלהיכם הייתי אומר. כאן ריבה ובמקום אחר מיעט. אלא ולקחתם לכם. מכל מקום. ושמחתם לפני יי אלהיכם שבעת ימים. בירושלם.
