תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק ד הלכה ז
משנה: אמר לו רבי עקיבה אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר. אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע. זכרונות ותוקע. שופרות ותוקע. ואומר עבודה והודייה וברכת כהנים: אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות. רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמרן שלש שלש יצא. אין מזכירין מלכות זכרון שופר של פורענות. מתחיל בתורה ומשלים בנביא. רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא: הלכה: אין פוחתין מעשרה מלכיות. כנגד עשרה קילוסין שאמר דוד. הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו כול׳ עד כל הנשמה תהלל יה הללויה. מעשרה זכרונות כנגד עשרה וידויים שאמר ישעיה. רחצו הזכו הסירו וגו׳ למדו היטב דרשו משפט וגו׳. מה כתיב בתריה לכו נא ונוכחה יאמר יי וגו׳. מעשרה שופרות כנגד שבעה כבשים פר ואיל ושעיר. אלוהות עולין לו לשם מלכיות. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. אינן עולין לו. אלוהות ומלכיות עולין לו משם שנים. דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר. אינן עולין. זמרו אלהים זמרו זמרו למלכינו זמרו. עולין לו משם שנים. דברי רבי יהודה. רבי יוסה אומר. אינן עולין. רבי זעורה בעי. ביה ובדבתריה פליגין או ביה לגרמיה פליגין. מן מה דתני. הכל מודין במלך אלהים על גוים שהוא אחד. הדא אמרה. ביה ובדבתריה פליגין. שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם וגו׳ ושאו שערים ראשיכם ושאו פיתחי עולם. הראשון משם אחד והשיני משם שנים. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. הראשון משם שנים והשיני משם שלשה. רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמרן שלש יצא. הוינן סברין מימר. שלש מכל אחד ואחד. אשכחת תני. אפילו שלש מכולן יצא. אין מזכירין זכרון ומלכות ושופר שלפורענות. זכרון דכתיב אותם זכר יי וגו׳. מלכות דכתיב חי אני נאם יי אלהים אם לא ביד חזקה וגו׳. שופר דכתיב כי קול שופר שומעת נפשי תרועת מלחמה. מתחיל בתורה ומשלים בנביא. מה. לשעבר. הא כתחילה לא. אמר רבי יוחנן. כיני מתניתא. רבי יוסה אומר. צריך להשלים בתורה.
