תלמוד ירושלמי ראש השנה פרק ד הלכה ח
משנה: העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל: הלכה: רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. מפני מעשה שאירע. פעם אחת תקעו בראשונה והיו השונאים סבורין [שמא] עליהן הם הולכין ועמדו עליהן והרגום. מיגו דאינון חמי לון קראיי שמע ומצליין וקוראין באוריתא ומצליי ותקעין. אינון אמרין. בנימוסון אינון עסיקין. ואמר אף בהלל כן. לית כל עמא תמן. ואמר אף בתקיעה כן. לית כל עמא תמן. אמר רבי יונה. כתיב ואותי יום יום ידרושון. זו תקיעה וערבה. רבי יהושע בן לוי בשם רבי אלכסנדרי שמע לה מן הדא. שמעה יי צדק זו קרית שמע. הקשיבה רינתי זו רינון תורה. האזינה תפילתי זו תפילה. בלא שפתי מרמה זו מוסף. מה כתיב בתריה. מלפניך משפטי יצא. אמר רבי אחא בר פפא קומי רבי זעורה. שנייא היא. שמצות היום במוסף. אמר רבי תחליפא קיסרייא. קרייא אמר כן. יום תרועה ועשיתם. רבי לעזר בירבי יוסה בשם רבי יוסי בר קצרתא. בכל הקרבנות כתוב והקרבתם וכאן כתוב ועשיתם. אמר להן הקדוש ברוך הוא. מכיון שנכנסתם לדין לפניי בראש השנה ויצאתם בשלום מעלה אני עליכם כאילו נבראתם ברייה חדשה. רבי משרשיא בשם רבי אידי. בכל הקרבנות כתוב חטא ובעצרת אין כתוב חטא. אמר להן הקדוש ברוך הוא. מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם.
