תלמוד ירושלמי שבועות פרק ג הלכה ד

משנה: שבועה שלא אוכל ואכל אוכלים שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה פטור. שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים חייב. רבי שמעון פוטר. אמר קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום והוא אכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים הרי אשתו אסורה. הלכה: שבועה שלא אשתה כול׳. בדא רבי שמעון פוטר. רבי שמעון כדעתיה. דתנינן תמן. כמה יאכל מן הטבל ויהא חיב. רבי שמעון אומר. כל שהו. וחכמים אומרים. כזית. אמר להן רבי שמעון. אין אתם מודין באוכל נמלה כל שהוא שחייב. אמרו לו. מפני שהיא כברייתה. אמר להן. אף חיטה אחת כבירייתה. על דעתיה דרבי יוחנן למה רבי שמעון פוטר. אמר רבי זעירה. רבי שמעון כדעתיה. תני בשם רבי שמעון. תענו את נפשתיכם. ממותר לכם ולא מאסור לכם. רבי בא בר ממל בעי. על דעת רבי יוחנן דאמר. בכולל שבועות חלות על האיסורין ניתני. שבועה שלא אוכל. ואכל. אמר רבי זירא. כל יומוי דרבי בא בר ממל לא אשכחנן תותבה. ומן דדמך אשכחנן תותבה. מה נן קיימין. אם באומר. שבועה שלא אוכל בשר כל ימות השנה והפסח בתוכן. שלא אוכל עשרת ימים הללו ויום הכיפורים בתוכן. במיחל שבועה על האיסורין. אמר רבי יוסי. ותשמע מינה. היו לפניו זתים שלשחוטה ואחד שלנבילה ואמר. שבועה שאוכל עשרת זיתים אילו. כיון שפטור על הנבילה פטור אף על השאר. רבי בון בר חייה בעי. ולמה לא מר. שבועה שאוכל משחיטת פלוני. אין בה חלב. בשוחט צביים. אין בה גיד הנשה. בעופות. אין בהן דם. רבי חיננה בעי. ולמה לא מר. שבועה שאוכל מפלוני סתם. בגין רבי שמעון. ואין כרבי שמעון ניתני. יום הכיפורים. דתני רבי שמעון. תענו את נפשתיכם. מאסור לו ולא ממותר לו. אלא שזה בקבוע וזה בעולה ויורד. התיבון. הרי טומאת מקדש וקדשיו שהוא בעולה ויורד ותני תנא. לא אתינן מיתני אלא דברים שהן חיוב כרת. שבועות אין בהן כרת. התיבון. הרי מעילה אין בה כרת ותני. לא אתינן מיתני אלא דברים שאין להן היתר אחר איסורן. שבועות יש להן היתר אחר איסורן. הדא אמרה שאין אבות מלאכות ביום הכיפורים. אילו מי שעשה כולם בהעלם אחד כלום חייב אלא אחת על כולן. אילו מי שעשה כל אחת בפני עצמה שמא אינו חייב על כל אחת ואחת. על דעתיה דרבי יוחנן דאמר. שבועה שלא אוכל מצה. אסור לוכל מצה בלילי הפסח. שלא אוכל מצה בלילי הפסח. לוקה ואוכל מצה. שלא אשב בצל. אסור לישב בצל סוכה. שלא אשב בצל סוכה. לוקה ויושב בצל סוכה. לא סוף דבר סתם אלא אפילו פלוני. לא סוף דבר כולל אלא אפילו פורט. לא סוף דבר לבא אלא אפילו לשעבר. לא סוף דבר רבנן אלא אפילו רבי עקיבה. לא סוף דבר נבילות וטריפות אלא אפילו עפר.