תלמוד ירושלמי שבועות פרק ג הלכה ה

משנה: אחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים ואחד דברים שיש בהן ממש ואחד דברים שאין בהם ממש. כיצד אמר שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן שנתתי ושלא נתתי שאישן ושלא אישן שישנתי ושלא ישנתי. שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק שזרקתי ושלא זרקתי. רבי ישמעאל אומר אינו חייב אלא על העתיד לבוא שנאמר להרע או להיטיב. אמר לו רבי עקיבה אם כן אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה. דברים שאין בהן הרעה והטבה מניין. אמר לו מריבוי הכתוב. אמר לו אם ריבוי הכתוב לכך ריבוי הכתוב לכך: הלכה: עולה היה רוצה להורות לו. אחד דברים שלעצמו כול׳. רבי בא בשם שמואל. שבועה שנתן פלוני ופלוני מנה. ונמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר. התיב רבי יוסי. הרי תפילין אין בהן לבא ויש בהן לשעבר. אמר לו. תפילין ממקום אחר באו. להרע או להיטיב. מה הטבה רשות אף הרעה רשות. יצא דבר שהוא שלאיסור ודבר שהוא שלהיתר. לכל אשר יבטא פרט לקטן. האדם בשבעה פרט לאנוס. ונעלם ממנו פרט למזיד. ונעלם ממנו. ונעלמה ממנו שבועה. או יכול ונעלם ממנו החפץ. בשבעה ונעלם ממנו. על העלם שבועה חייב ואינו חייב על העלם חפץ. ותן העלם חפץ על העלם שבועה ויהא חייב. ואין ביניהן העלם טומאה על העלם מקדש. ויהא חייב שתים כרבי ישמעאל דאמר. חייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש. תמן כתוב ונעלם ממנו ונעלם ממנו שני פעמים. והכא כתוב ונעלם ממנו אחת. יכול הנשבע להרע לאחרים יהא חייב. תלמוד לומר. להרע או להיטיב. מה הטבה רשות אף הרעה רשות. אוציא נשבע להרע לאחרים שיהא פטור. כהוא דמישתבע דלא מיתן לחבריה מיכול. חמתיה מפרפר ויהב ליה. היך רבי ישמעאל דריש. או נפש כי תשבע לבטא בשפתים כלל. להרע או להיטיב פרט. כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. והלא אין בפרט אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה. אלא כיני. להרע או להיטיב פרט. לכל אשר יבטא כלל. פרט וכלל והכל בכלל וריבה דברים שהן לשעבר. אלא כיני. או נפש כי תשבע לבטא כלל. להרע או להיטיב פרט לכל אשר יבטא חזר וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפורש דברים שיש בהן הרעה והטבה. ודברים שאין בהן הרעה והטבה מניין. אמר לו. מריבוי הכתוב. אמר לו. אם ריבה הכתוב לכך ריבה הכתוב לכך. לית יכיל דמר רבי הילא בשם רבי לעזר. כך משיב רבי ישמעאל את רבי עקיבה. מצינו דברים שחייבין על זדונן משם שבועת שקר ובהעלימן משם שבועת ביטוי. ויתיביניה. מצינו דבר שחייבין בזדונו משם שבועת שקר ומביא קרבן. אמר ליה. ואית לך דברים שאין בהן הרעה והטבה ולי נן כתיבין. אמר ליה. אף על גב דאית לי דברים שאין בהן הרעה והטבה. לית אינון כתיבין אין בהן משום הרעה והטבה. הא לשעבר לית.