תלמוד ירושלמי שבועות פרק ה הלכה ג

משנה: היו חמשה תובעין אותו אמרו לו תן לנו פיקדון שיש לנו בידך. שבועה שאין לכם בידי אינו חייב אלא אחת. שבועה שאין לך בידי ולא לך ולא לך חייב על כל אחת ואחת. רבי אליעזר אומר עד שיאמר שבועה באחרנה. רבי שמעון אומר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד. הלכה: היו חמשה תובעין אותו כול׳. יכול אף בשבועת הפקדון לא עשה המושבע כנשבע. אמר רבי לעזר. לית כאן. אלא אף בשבועת הפיקדון נעשה המושבע כנשבע. אמר רבי יוחנן. דברי רבי לעזר והוא שהזכיר שבועה תחילה וסוף. דברי חכמים הזכיר שבועה תחילה ולא הזכיר בסוף. או הזכיר בסוף ולא הזכיר תחילה על דעתין דרבנן מביא קרבן על כל אחת ואחת. על דעתיה דרבי לעזר מביא קרבן אחד. הזכיר שבועה תחילה וסוף על דעתין דרבנן מביא שני קרבנות על כל אחד ואחד. על דעתיה דרבי לעזר מביא קרבן אחד על הכל. הזכיר שבועה בתחילה ולא הזכיר בסוף מהו שתחול שבועה על האמצעיים. איתא חמי. אילו הזכיר שבועה תחילה וסוף שמא הזכיר באמצעיים. ות מר חלה והכן חלה. רבי יודן קפודקייא בעי. שבועה חיטין ושעורין וכוסמין אין לך בידי מהו. כמי שהזכיר שבועה תחילה וסוף. מאחר שעל ידי זה ועל ידי זה שבועה מתקיימת אינו חייב אלא אחת. אין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין שבועה. כמי שהזכיר שבועה תחילה וסוף. מאחר שעל ידי זה ועל ידי זה שבועה מתקיימת אינו חייב אלא אחת. אין בשבועת ביטוי כן. שבועה שלא אוכל. שלא אוכל שבועה. על דעתין דרבנן מביא קרבן על כל אחת ואחת. על דעתיה דרבי לעזר מביא אחד על הכל. אוף רבי לעזר מודה. שאינו אלא כמזרז עצמו מן האיסורין. לא אתיא דלא אמר הוא לשעבר. שבועה שלא אכלתי. שלא אכלתי שבועה. על דעתין דרבנן מביא שני קרבנות על כל אחת ואחת. על דעתיה דרבי לעזר מביא אחד בכל אחד ואחד. רבי אבהו רבי ירמיה בעי. אמר. שבועה חיטין וחיטין אין לך בידי. מהו. נישמעינה מן הדא. לא ממקום פלוני ולא ממקום פלוני חייב. אמר רבי יוסי. מקומות הרבה עשו אותן כמינין הרבה. אילו מר. לא מאותו המקום ולא מאותו המקום. יאות. רבי חגיי בעי. עשר שבועות אין לך בידי. מהו. רבי יוסי בעי. שבועה שבועה אין לך בידי. מהו. אמר רבי יוסי. נישמעינה מהדא. שבועה שלא אוכל ככר זו. שבועה שלא אוכלינה. ואכלה. חייב אחת. מפני שהזכיר זו. הא לא הזכיר זו חייב בכל אחת ואחת. אף בשבועת ביטוי כן. שבועה שאוכל נבילה ופת חיטין ופת שעורין ופת כוסמין. מאחר שפטור על הנבילה פטור על השאר.