תלמוד ירושלמי שבועות פרק ה הלכה ד

משנה: תן לי פיקדון ותשומת יד גזל ואבדה שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת. שבועה שאין לך בידי פיקדון ותשומת יד וגזל ואבדה חייב על כל אחת ואחת. תן לי חיטים ושעורים וכוסמין שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת. שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין חייב על כל אחת ואחת. רבי מאיר אומר אפילו אמר חטה ושעורה וכוסמת חייב על כל אחת ואחת: הלכה: תן לי פיקדון ותשומת יד כול׳. אמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון נמצא שאין בידו חטים פטור בשאר. אמר רבי בא. אף רבי יסא מודה בה. נמצא שיש בידו חיטין מהו שתחול שבועה בשאר המינין. חברייא אמרי. לא חלה. רבי זירא אמר. חלה. אמר רבי יעקב בר אחא. מתניתה מסייעה למה דאמרי חברייא. אשה שאמרה. הריני נזירה. ושמעה חבירתה ואמרה. ואני. ושמע בעל הראשונה והיפר לה. הראשונה מותרת והשנייה אסורה. אם אמרה. לא נתכוונתי להיות אלא כמותה. שתיהן מותרות. מפני שאמרה. לא נתכוונתי אלא להיות כמותה וכיוצא בה. הא אם לא אמרה. להיות כמותה וכיוצא בה. הראשונה מותרת והשנייה אסורה. מה אם תמן שאין שם עיקר שבועה את מר חלה. כאן שיש עיקר שבועה לא כל שכן שתחול. ומאי דא דאמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון נמצא שאין בידו חטין פטור בשאר. במתפיס באומר. שעורין יהו כחיטין. כוסמין יהו כחיטין. פשיטא דא מילתא. לא היפר לה בעל הראשונה ועמדה בנדרה לוקה. שנייה מהו. אמר רבי יוסי. מאחר שזו לוקה זו לוקה. אמר רבי יודן. ותניי בית דין הוא. ותיעשה שנייה כאומרת. הריני נזירה ל׳ יום. רבי שמעון כדעתיה דאמר. במגבה הדבר תלוי. תן לי חיטין ושעורין כול׳. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יודן נכללין בקרבן אחד ונפרטין בג׳ קרבנות. היך עבידא. פרוטה חיטין ופרוטה שעורין ופרוטה כוסמין נכללין בקרבן אחד נפרטין לג׳ קרבנות. פרוטה שליש חיטין פרוטה שליש שעורין פרוטה שליש כוסמין מהו שיצטרפו כולן. איתא חמי. אילו היו בידו כמה מינין בפרוטה אפילו כן נכללין ונפרטין. ליי דא מילה. לחייבו בקרבן. היו בידו ד׳ מינין. ב׳ מינין בפרוטה ב׳ מינין בב׳ פרוטות. אפילו כן נכללין ונפרטין. דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ושואל אני בשלום פלוני. חזקה לכל חתם. שואל אני בשלום פלוני. לא חתם אלא בשאילת שלום. ריש לקיש אמר. שואל אני בשלום פלוני. חזקה לכל חתם. אי זהו כלל. רבי יוחנן אמר. איש פלוני מגרש פלנית ופלוני פלנית. אי זהו כלל. ריש לקיש אמר. אנו פלוני ופלוני מגרשין נשינו ממקום פלוני. אמר רבי זירא. מודה רבי יוחנן שאם הזכיר גירושין לכל אחת ואחת שצריך ליתן טפוס ועדים לכל אחד ואחד. חייליה דרבי יוחנן מהדא. שאיני נהנה לזה לזה קרבן לזה קרבן. צריכין פתח לכל אחד ואחד. אמר רבי יוסי. מתניתה מסייעה לרבי יוחנן. היה כותב טפוס לכל אחד ואחד ועדים למטה. את שהעדים ניקרין עמו כשר. שמואל אמר. פרט רבי מאיר כלל לרבי יהודה. פרט רבי יהודה כלל לרבי מאיר. רבי שמואל בשם רבי זירא. מיליהון דרבנן אמרין שאין פרטו שלרבי מאיר כללו שלרבי יהודה. דמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ושואל אני בשלום פלוני. חזקה לכל חתם. שואל אני בשלום פלוני. לא חתם אלא בשאילת שלום. אם אומר את. פרט רבי מאיר כלל לרבי יהודה אמר. שואל אני בשלום פלוני. חזקה לכל חתם. אמר רבי יוסי. מתניתה אמרה שאין פרטו שלרבי יהודה כללו שלרבי מאיר. דתנינן. רבי מאיר אומר. אפילו אמר. חיטה ושעורה וכוסמת. חייב בכל אחת ואחת. ולית אינש אמר אפילו אלא מכלל דמודה בקדמיתא. אמר רבי חיננא. על דעתיה דרבי מאיר בין שאמר. חיטין ושעורין וכוסמין. בין שאמר. חיטין שעורין כוסמין. כלל ופרט הוא. על דעתיה דרבי יהודה אם אמר. חטין ושעורין וכוסמין. כלל ופרט הוא. אם אמר. חטין שעורין כוסמין. כלל שאין עמו פרט.